English Translation available ■ מאמר המרכז מספר תרחישים אפשריים להמשך ■ המלחמה הבאה: השלב המכריע של מלחמת גוג ומגוג ■ מות משיח בן יוסף? ■ אין בן דוד בא עד שיכלו שוטרים ושופטים רעים מישראל ■ ביאת החיילים הזרים לישראל ■ ליקויי המאורות ■ הקשת שתיראה לקראת הגאולה ■ גורם הפיצוץ הגדול ■ המגיפה ■ השלב הבא ■

המשך »

לפני זמן לא רב הוזכרה כאן נבואת הילד העתיקה, המדברת על תקופתנו ברמזים כאלה ואחרים, ומתארת את השלבים לקראת הגאולה הקרובה.

כמה ימים לאחר שהתעוררו המהומות על החפירות ליד הר הבית, בשל בניית הגשר אל שער המוגרבים, שלח אלי ידיד נפשי היקר, ר’ יעקב נתן הי"ו, קטע מנבואת הילד שנראה היה לו שעוסק בעניין זה.

המשך »

בשיעורו האחרון (פרשת משפטים תשס"ז) של כבוד הרב הראשי לשעבר, המקובל האלוקי הרב מרדכי אליהו שליט"א, הוא התייחס -כהרגלו- במספר מילים לעניין הגאולה, והפעם דיבר על שני סוגי הגאולות הקיימות ("בעיתה" ו"אחישנה"), הסביר אותן במילים קצרות, והביע את דעתו על סוג הגאולה העתידה.

המשך »

בתחילת דרכה של החסידות התחיל מסע הכיבוש של נפוליאון ■ גדולי הצדיקים של החסידות ראו במלחמה שעת כושר להקדים את גאולת ישראל ולהביא את משיח צדקנו ■ הם התכוונו להפוך את מלחמת נפוליאון למלחמת גוג ומגוג ולהביא את הגאולה ■ הסיפור המלא על הנסיון, על המנסים ועל התוצאות…

המשך »

לפני יותר מ-500 שנה, ניסה רב צדיק וקדוש, בשם רבי יוסף די-לה ריינה, להחיש את הגאולה, לדחוק את הקץ, ולהביא את המשיח כבר בימיו, ולסיים את הסבל של עם ישראל ושל שכינת עוזנו אחת ולתמיד. סיפורו של הרב, שהתפרסם מאוד, הוא סיפור מצמרר בכל פרטיו, מתחילתו ועד סופו, סיפור של הקרבה, סיפור של התגלויות עליונות ברמה שאינה מוכרת, סיפור של מלחמת בני אור בבני חושך, סיפור שהיה יכול להיות סוף הסיפור… והרי הוא לפניכם, והוא מומלץ ביותר:

המשך »

רבים מאיתנו חושבים שהם כבר יודעים הכל על עשרת המכות במצרים. בימים אלה, שבהם אנו קוראים את פרשיות התורה על עשרת המכות, כדאי מאוד לבדוק מה אנחנו באמת יודעים על המכות. הסיבה לכך אינה רק הסטורית, או ידיעת התורה. הסיבה לכך גם קשורה לנושא הגאולה, משום שחז"ל אומרים לנו מפורשות במספר מקומות (מדרש תנחומא פרשת בוא, ד; פסיקתא דרב כהנא ז, יא; ועוד)  שכמו שבאו המכות על מצרים לפני גאולת מצרים, כך יבואו מכות דומות על מלכות הרשעה לפני הגאולה הסופית.

אבל לפני שאנחנו קוראים את המפה הסינופטית של שונאי ישראל כדי לבדוק מתי ירד עליהם ברד, כדאי לדעת בכלל איזה ברד בכלל ירד במצרים, והאם באמת מדובר באותם חלקיקי קרח שיורדים מהשמים בחורף, או אולי מדובר במשהו אחר לגמרי.

המשך »

הקשר המיוחד שבין המנהרה הסודית של אנטונינוס למשיח מאפשר לנו לפרש סימן מובהק של הגמרא לביאת המשיח ■ בזכות דברים שהעביר לי ידידי ר’ יעקב נתן אפשר לאתר כעת את המיקום המדוייק של "שערה של רומי" - סימן ביאת המשיח ■ ספרי קבלה ופשט מאשרים את הדברים ■ ההקשר לקבר בנימין בן יעקב ■ זכריה הנביא התנבא בדיוק על אתר זה בנבואת אחרית הימים שלו המשך »

בשבועות האחרונים חלה התדרדרות עצומה בלבנון, והיא עומדת בפני משבר עצום ■ המשבר מאיים להעמיד את לבנון כמדינת חסות של איראן ■ למרבה הפלא, המשבר הזה עשוי להיות מעודד ביותר מבחינתו, שכן הוא עשוי לפרש באופן מופלא את דברי המדרש המסביר את זמן בוא המשיח ■ בהתבוננות מחדש ייתכן שגם סימנים אחרים מצביעים על גאולה שלמה אולי עוד השנה ■ יש מקום לאופטימיות

המשך »

בעשור האחרון בולטת בישראל תופעה חברתית שלא היתה דוגמתה במשך כל שנות קיומה, הלא היא תופעת העובדים הזרים בישראל. כזכור, בעקבות הסכמי אוסלו שחתמה ממשלת ישראל עם ראשי כנופיות המחבלים, התדרדר מאוד המצב הבטחוני בישראל, ופיגועי טרור הפכו לעניין יום-יומי בישראל. בעקבות כך החליטה הממשלה על סגר מלא לתקופות ארוכות על השטחים, מה שגרם לכך שמאות אלפי העובדים הערבים שהיו מגיעים לעבוד בישראל מדי בוקר, ושבים לכפריהם מדי ערב, לא יכלו להגיע יותר, למורת רוחם של העובדים וכן של מעסיקיהם.

בעקבות המצב הזה, ובעקבות דרישות חוזרות ונשנות של המעסיקים, החליטה הממשלה למצוא תחלופה לעובדים הערבים, בצורת ייבוא עובדים זרים מחו"ל. עפ"י הלשכה המרכזים לסטטיסטיקה, בשנת 2000 הגיע מספרם של העובדים הזרים ללא פחות מכרבע מיליון איש, שלצערנו רבים מהם מועסקים בתת-תנאים, כמעט ממש בתנאי עבדות, שנכפים עליהם ע"י חברות התעסוקה.

המדינות העיקריות שמהן מייבאים את אותם העובדים הזרים הן בין השאר: סין, הפיליפינים ותאילנד. האמת היא שכבר כמעט אי אפשר שלא להיתקל ביום יום במקום שמעסיק איזה סיני או תאילנדי וכו’.

כזכור, בשבת של השבוע הקודם קראנו את פרשת חיי שרה, שבסופה מדובר על הבנים שנולדו לאברהם בנוסף ליצחק, ועל כך שהוא שילח אותם למזרח העולם. שימו לב כיצד מתארים חז"ל את הדברים במדרש הגדול:

"וישלחם מעל יצחק בנו" - אמר ר’ שמואל בר נחמני: כיוון שראה אברהם אבינו את כל האוכלוסין האלו, וידע שאין ליצחק צורך בהם, עמד ושילחם למזרחו של עולם.

אמר להם: יצחק בני, יניק הוא, וכל אומה ולשון שהיא משתעבדת בו ובבניו - נטרדין לגיהנום. אלא, לכו ועימדו במזרח:

• כל זמן שבניו של יצחק משועבדין בין האומות - שבו במקומכם.

• וכשתשמעו שהן יושבין בטח ושאנן, בואו ושמשו אותן, כדי שתזכו לשופרו של משיח !

(מדרש הגדול, הובא בספר הפרשיות סוף פרשת חיי שרה)

כזכור, בעדכון האחרון (חיי שרה) מהרב המקובל שמעון דהאן שליט"א (חוזה הצונאמי), הוא דיבר על כך שבניו של אברהם אבינו הנזכרים בסוף הפרשה הלכו לגור במזרח הרחוק (קישרתי באותו המאמר בהערה 4 לסרט של הידברות שמוכיח שאכן הלכו אותם הבנים אל המזרח הרחוק). הרב הדגיש שבמקומות שהם גרים לא היו יהודים במהלך ההסטוריה, כלומר - בהתאם למה שאמר כאן המדרש - הם לא שעבדו את היהודים, והיהודים לא עמדו תחת שליטתם ברוב שלבי ההסטוריה. 

אמנם, כעת - הם באים לארץ ישראל, באים כדי לעבוד עבור היהודים, מה שנקרא בלשון המדרש "בואו ושמשו אותן", והם באים בדרך שנראית לכולם מאוד הגיונית, ומאוד לא קשורה להשגחה העליונה, אבל כפי שניתן לראות, מבט יותר פנימי מראה לכולנו שלא רק שבואם של אותם העובדים הזרים במספרים אדירים לישראל הוא פרי ההשגחה העליונה, אלא הוא גם סימן גדול לגאולה, משום שעצם בואם דווקא בעשור האחרון, מגלה לכולנו שאנחנו עומדים, לפי דברי המדרש בעצמו, קרוב מאוד לפני "שופרו של משיח", דהיינו קיום נבואת הגאולה וקיבוץ הגלויות, שהפכה גם לשיר:

והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור, והנידחים בארץ מצרים, והשתחוו לה’ בהר הקודש בירושלים.

(ישעיה כז)

ואגב "שופרו של משיח", נזכיר שוב שעפ"י מניין שנות השמיטה, אנו עומדים כעת בשנה השישית למניין, ועפ"י רש"י בגמרא בסנהדרין - במידה ואכן אנו נמצאים במניין השמיטה האחרון לפני הגאולה - בשנה הזו יישמעו קולות שופרו של המשיח (אעפ"י שיש המפרשים זאת בתקיעה רוחנית דווקא, וברוך יודע תעלומות).

אז בפעם הבאה שאתם פוגשים את העובד הסיני או התאילנדי בשכונה, אתם יכולים לחייך לעצמכם ולדעת שאתם נמצאים שלב אחד קרוב יותר לגאולת ישראל השלמה.

הרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל זיע"א, ראש ישיבת "פורת יוסף" בעבר, ואחד מראשי ומנהיגי הציבור המובהקים בדור האחרון, שהיה נודע ומוכר בענוונותו הרבה, ובהתמסרותו לתורה ולמצוות, שגם סיפורי ניסים לא מעטים נקשרו בשמו, היה ללא ספק אדם בעל שיעור קומה אדיר, שקשה לומר שנכנסו לנעליו בשנים האחרונות.

אמש שמעתי באתר חזון מוצפי שיעור מוקלט מלפני כמה שנים של כבוד הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א, ובו מתואר אירוע חריג שאירע עם הרב בן ציון אבא שאול זיע"א לפני כ-17 שנים.

היה זה לקראת חג הפסח תש"ן, עת אמר הרב בן ציון אבא שאול למקורביו שקיים סיכוי גדול במיוחד שהמשיח יגיע עוד באותה השנה בחג הפסח. הרגשת המקורבים היתה שמדובר בדבר בטוח, שכן הרב, שלא היה מורגל בנבואות, בוודאי לא יאמר דברים כאלה ללא ביסוס, מה עוד שהרב גם הורה למספר אנשים לבטל את טיסותיהם לחו"ל בעקבות המידע הזה.

היום, לאחר כ-17 שנה, ברור לכולנו שהמשיח לא הגיע לא בפסח, ואף לא בזמן הסמוך לכך. הרב מוצפי שליט"א מספר שכעבור זמן מסויים מן הפסח, החליטו שני תלמידי חכמים המקורבים לרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל, לשאול את הרב, ברמזים, כיצד קרה שדברי הרב לא התאמתו הפעם.

הרב מוצפי שליט"א שמע מפיהם של שני התלמידי חכמים את התשובה שקיבלו מהרב אבא שאול זיע"א. הרב השיב להם שאכן המשיח היה אמור להגיע בפסח תש"ן בדיוק. כשתמהו תלמידי החכמים אודות תשובתו זו, הוא הסביר שקרה מאורע חמור ביותר כאן, שהרס את כל מה שנבנה במשך שנים, וגרם לביטול ביאת המשיח בעת ההיא.

חששו אותם תלמידי החכמים לשאול את הרב, אך בכל זאת שאלו, מה היה אותו המקרה החמור והקשה שגרם לעיכוב ביאת המשיח לתאריך בלתי ידוע?

תשובתו של הרב בן ציון אבא שאול זיע"א היתה חדה וברורה:

מעט לפני פסח תש"ן ביזו את כבוד הראשון לציון מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, והביזוי היה כה חמור בעיני שמיים עד שהוחלט בעקבותיו לבטל את ביאת המשיח באותה העת!

אלה היו דברי הרב אבא שאול לתלמידי החכמים, כפי ששמע אותם במו אוזניו הרב מוצפי שליט"א (להזכירכם, בהמשך אותה השנה פלשה עיראק לכווית, ונפתחה אח"כ מלחמת המפרץ שבעטיה בילתה אוכלוסיית ישראל זמן רב בחדרים אטומים, וזאת לפי שכידוע, כאשר מתבטלות גזרות טובות ח"ו נגזרות גזירות רעות במקומן. ר’ מקרה דומה וידוע עם אור החיים הקדוש שהובא כאן בעבר).

(הדברים הופיעו בהקלטה ששודרה בשידור המחזורי של אתר חזון מוצפי, הקלטה של דברים אודות הפטרת "מטות-מסעי" משנת תש"ס, מספר סידורי: 363. למיטב בדיקתי ההקלטה אינה נמצאת ברשימת ההקלטות להורדה באתר הרב, לפחות בינתיים, אחרת הייתי מוסיף כאן קטע וידאו או קישור אליו)

ומכאן מוסר גדול לכולנו על חשיבות כבודם של תלמידי חכמים, על אחת כמה וכמה גדולי דור, בעיני שמיים, ועל חומרת ביזויים. לצערנו הרב נמצאים גורמים שפלים (שאינם מוגבלים למחנה כזה או אחר) במקומות רבים, שעשו לעצמם חוק לצחוק ולשחוק על כל תלמיד חכם, ובפרט על גדולי הדור. הביזוי הזה עולה לנו ביוקר רב מאוד, ולמרבה הצער אין רבים המוחים נגד הפגיעה בקדושי ישראל, שנעשו הפקר בפי רבים בעוונותינו הרבים.

כדאי מאוד, לדעתי, לחדד בימים אלה את המשמעות החמורה של פגיעה וביזוי תלמידי חכמים, ומומלץ לשמוע בעניין זה מילים כדורבנות מפיו של כבוד הרב הגאון המקובל דניאל זר שליט"א בקישור זה תחת הכותרת "כבוד תלמידי חכמים וחומרת ביזויים".

בהזדמנות זו אני שב ומבקש בשמי ובשם כל הקוראים שיהי רצון שהקב"ה ישלח במהרה רפואה שלמה מן השמיים, רפואת הנפש ורפואת הגוף, לכל חולי עמו ישראל, בכל מקום שהם, ובפרט לעבדו הרב עובדיה יוסף בן גוּרְגִ’יָה* שליט"א, יהי רצון שישתחרר במהרה מבית החולים בריא ושלם** שימשיך להנהיג את הדור ויזכה לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.

* לאור טעויות רבות באינטרנט נראה לי נכון להבהיר, ששמו הפרטי של מרן הוא "עובדיה יוסף" ולא "עובדיה". אמנם במדינת ישראל הפכו את השם "יוסף" לשם משפחתו, אך האמת היא שבמקור זהו שמו הפרטי של הרב, שנקרא "עובדיה" על שם הרב עובדיה (עבדאללה) סומך זיע"א, רבו של הבן איש חי, ונקרא "יוסף" על שמו של חכם יוסף חיים זצוק"ל זיע"א (הבן איש חי). גם ראיתי שבנו של מרן מעיר שכך הוא שמו של מרן שליט"א, לצורך הברכות.   שם אימו של מרן מנוקד למעלה, והוא נקרא כך: Goorjiya.

** הבוקר (ה) נודע כי מרן שליט"א שוחרר לביתו, ישתבח הבורא. ברוך רופא חולים.

שני חודשים הזכירו חז"ל בדבריהם אודות הגאולה העתידה, שני חודשים ששניהם מסוגלים ביותר לגאולת ישראל הקרובה בב"א. האמרה היותר ידועה של רבותינו היא "בניסן נגאלו - בניסן עתידין להיגאל", שחודש הגאולה ממצרים יהיה גם חודש הגאולה וביאת המשיח באחרית הימים. האמירה הפחות ידועה, המופיעה בדיוק באותו מקום, היא: "בניסן נגאלו - בתשרי עתידין להיגאל".

האמירות הללו מובאות במסכת ראש השנה, ומביעות שתי עמדות: האחת של רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס), והשניה של רבי יהושע (בן חנניה), שניהם תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, והם אלה שהבריחו אותו מירושלים בזמן המצור הרומי מעט לפני חורבן הבית השני.

להלן דבריהם בעניין הנדון, מובאים אלה מול אלה, כפי שמופיעים במסכת ראש השנה, דפים י-יא:
 

אם נסתכל על נקודות המחלוקת בין שני עמודי העולם הללו, נוכל למצוא שהם מתמקדות בזמן בריאת העולם, בזמן הולדת האבות (פרט ליצחק) ומיתת האבות, ובזמן הגאולה העתידה.

תאריך בריאת העולם מקובל על כל תפוצות ישראל שזהו כ"ה באלול, דהיינו שאדם הראשון נברא בא’ תשרי, כסברת רבי אליעזר ולא כסברת רבי יהושע.

לגבי הקשרו המיוחד של תשרי כחודש הגאולה, מסביר הגאון מוילנה (הגר"א) כך:

בכל דור ודור, שולטת מידה אחרת (ממדותיו של הקב"ה שמנהיג בהן עולמו), שמזה משתנים הטבעים וכל מעשי הדור, והנהגותיהם ופרנסיהם, הכל הוא לפי עניין המידה ההיא, ותלוי בבחירתם, בין טוב לרע, וכן הנהגות הקב"ה עמהם. והכל כלול בתורה.

וכן בכל דור ודור יש קיצים לפי עניין התשובה והזכויות המיוחדים לאותו דור, אבל קץ האחרון לא תליא בתשובה אלא בחסד, כמו שכתוב: "למעני, למעני אעשה" (ישעיה מח), וגם בזכות אבות, וזה שאומרים: "וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו".

וזה הקץ לבד נתגלה לאבות, וזה שאמרו: "ללבי גיליתי", רוצה לומר: לאבות ולמשה, שנקראו "לבי".

כל העניינים שבחודש תשרי הם רמז לעתיד לבוא, כי מתחילה הוא יום הדין בראש השנה, ואחר-כך סליחת העוונות ביום הכיפורים, ואח"כ סוכות, השמיני עצרת, ושמחתן.

וכן לעתיד לבוא:

• תחילה [כנגד ראש השנה] "יום הדין הגדול"
• ואח"כ [כנגד יום כפור וסליחת העוונות]: "וזרקתי עליכם מים טהורים" וכו’ (יחזקאל לו), "כי אסלח לאשר אשאיר" (ירמיה נ)
• ואח"כ בסוכות, חופות שבע כידוע, וכמו שכתוב "וסוכה תהיה לצל יומם" וכו’ (ישעיה ד).
• זמן שמחתנו וכו’: "ועמדו זרים ורעו צאנכם" (שם סא).
• ואח"כ שמיני עצרת, שיכלו הכופרים באלוקי-אמת, וישמחו ישראל לבדן: "עצרת תהיה לכם" (ר’ פסחים סח).

ויאכלו שלוש סעודות שבת, היינו: סעודת "בהמות בהררי אלף", וסעודת לוויתן, ויין המשומר.

סעודת לוויתן היא הדעת שתתרבה בארץ, שהיא השמחה הגדולה אשר אין למעלה ממנה…

(אבן שלמה, פרק יא)

ומובא שם בהערות, המקובצות עפ"י דברי הגאון מוילנא ותלמידיו, שהגאולה תבוא בתשרי רק עם ישראל יהיו זכאים לה בעת קץ, שאם לא כן - היא תתעכב עד ניסן:

מה שנאמר "רבי אליעזר אומר בתשרי עתידין ליגאל", וכן מה שנאמר "ריש לקיש אמר: לא יישארו [בעת הגאולה] אלאאחד מעיר, ושניים ממשפחה, ורבי יהושע אמר: אחד מעיר מזכה את כל העיר [לזכות לגאולה], ושניים ממשפחה מזכים את כל המשפחה [לזכות לגאולה]", אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

כי מתחילה תהיה פקודה בתשרי, ואם יהיו זוכים לאחישנה, אז תהיה הגאולה בשלמות, ואז יצאו בעושר. אך אם חלילה לא יזכו, ותהיה בעיתה, אז אם היתה הגאולה בתשרי, לא היה להם תקומה ח"ו, ולא היו נשארים חלילה אלא אחד בעיר ושניים ממשפחה, מפני שמידת הדין שולטת בתשרי. ומשיח בין יוסף היה צריך למות.

על כן לא תהיה אז, רק פקידה, כמו שהיה בבית שני בימי כורש, ויתגלה משיח, ויתכסה מהם עד ניסן, ואז יהיה להם חבלים וצירים גדולים, כמו שהיה בגאולה ראשונה, כשנתכסה מהם משה שישה חודשים (שהרי כשמשה רבינו הלך לפרעה לראשונה, פרעה הכביד את העבודה, ומשה רבינו ברח למדין חצי שנה, ורק אח"כ החלו המכות -השם1.נט), וכמו שנאמר "תכבד העבדה על האנשים" וכו’ (שמות ה). ועל זה נאמר: "אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם" (יחזקאל כו), ואח"כ ייגאלו בניסן ברחמים גדולים.

והמשיחים יקבלו עליהם כל הנסיונות, ויגינו עליהם שייגאולו בניסן, שאז מידת הרחמים שולטת, ומשה יגן על ה"עיר" ירושלים, ושני המשיחים יגינו על ישראל שהם "משפחה", וזהו שנאמר "אחד מעיר מזכה את כל העיר" וכו’.

וכשייצאו בניסן, שהוא מידת החסד, ייצאו בעניות, כי עני נצרך לחסד שיעשו עימו, וכל חיותו הוא בחסד.

(אבן שלמה, פרק יא, הערה ו)

וכותב הגאון מוילנה, עוד מספר דברים בעניין זמנים ותזמונים לעתיד לבוא בב"א:

ארבעה ענייני גאולה יהיה בארבעה פרקים שהעולם נידון. היינו: בפסח ייגאלו מהשעבוד, ובראש השנה תהיה גמר הדין באויבי ה’, ובעצרת יהיה קבוץ גלויות על ידי משה רבינו עליו השלום, ובסוכות בנין בית המקדש.

מתחילה ייגאלו עשרת השבטים, ואח"כ שבט יהודה, ואח"כ יחיו דור המדבר.

הגאולה הזאת לא תהיה, רק על-ידי לימוד התורה…

(אבן שלמה, ריש פי"א)

(וצריך עיון כדי לראות כיצד מתיישבים הדברים הללו עם ההערות המובאות למעלה, ויש מספר תרוצים אפשריים אך לא כאן מקומם)

ואגב האזכור על בניין בית המקדש, כדאי אולי להזכיר כי גם חנוכת בית ראשון (שבנה שלמה המלך ע"ה) היתה בחודש תשרי, בסוכות.

והרמח"ל, גם הוא לפי דרכו, מסביר את הגאולה המגיעה מתשרי, ונמשכת לה עד ניסן, כשהוא מסביר את הדברים עפ"י מזלות השנה:

והנה אמרו [חז"ל]: "בתשרי עתידין ליגאל", ועל כן גם שם יש מאזניים, ואלו הם מאזני צדק בסוד תרין משיחין (=שני המשיחים) המתחברים יחד. כשמשיח בא בתשרי הוא מתגלה בתשרי גם, והם מאזניים מאזניים בסוד דין, ואז הקב"ה יושב על כסא דין לאומות העולם, אבל לישראל עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, והכל הולך על ראש האומות, שנאמר: "חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול" (ירמיה כג), מאזנים ודאי, שבהם נאמר: "לו שקול ישקל כעסי והוותי במאזנים ישאו יחד" (איוב ו), כי "כעסי והוותי" אלו הם דכר ונוקבא (=זכר ונקבה) דקליפה, הוא כעס אויל, והיא נאמר בה "עד יעבור הוות", כי בזמן ההוא הם יישאו כל עוונות ישראל על ראשם.

"במאזניים ישאו יחד" - ודאי, ואלו הם עקרב, ב’ עקר, עקר ועקרה, "אל אחר אסתרס דלא עביד איבין (=אל אחר סורס שלא עושה פירות)", וזה מקביל לסרטן, שבא אחר תאומים. גם אחר מאזנים יש עקרב הנכפה.

ואח"כ יש קשת: משיח בן יוסף מתעורר לזרוק חצים לכל צד, שנאמר בו "ותשב באיתן קשתו, ויפוזו זרועי ידיו", בסוד החיצים האלה, והוא קשת, והוא גדי, שהוא "יוסף בן שבע עשרה שנה", 17 בגימטריה גדי, וגם "טוב", בסוד הברכות הנחצבות בדלי מן הבאר, כי כל זה בבחינת משיח בן יוסף: קשת - גדי - דלי. "דלי" הוא "ילד" - ילד שעשועים.

ואז כל המזלות מתחברים בדגים, שבהם נאמר: "וידגו לרוב בקרב הארץ", כי הם דגים שניים, שני משיחים כאחד. אז המזלות מתוקנים להריק הברכות בכוח הדלי, שנאמר בו: "ייזל מיים מדליו", שהם נקראו מזלות מלשון "יזל".

"וידגו לרוב בקרב הארץ": אדר הסמוך לניסן, שאז בכח מלך הדר, המשיחין ניצולין בשכינה, "בקרב הארץ" - "על השולחן הטהור לפני ה’", כי הכל בשכינה נכלל, והיא מביאה את הכל לפני המלך, ואומרת לפניו: ראה מה בנים גידלתי, ומה הם התיקונים שעשו בניי…

(אוצרות רמח"ל, דרושי "ושמת אותם", א)

וכבר הובא בשם רב האי גאון (מגדולי הגאונים, מזרע המלוכה, חי לפני כאלף שנה), שתשרי הוא זמנה של מלחמת גוג ומגוג, ומקור הדברים הובא ב"אוצר הגאונים":

וששאלתם הא דאמר רב חנן בר רבא שבת שחלה להיות בחולו של מועד וכו’ אפטורי בניסן "העצמות היבשות", בתשרי "והיה ביום ההוא ביום בוא גוג", מה עניין "העצמות היבשות" בניסן, ומה עניין "ביום בוא גוג" בתשרי.

אין אנו יודעין בזאת דבר מחוור, אלא כך שמענו מפי החכמים, כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן, ונציחת גוג ומגוג עתידה להיות בתשרי.

(אוצר הגאונים, מגילה, 63-64, ועיקר הדברים הועתק גם בטור אורח-חיים, הלכות פסח, סימן תצ)

יהי רצון שנזכה ל"אחישנה" עוד בתשרי הזה.

(בחודש הקרוב ככל הנראה האתר לא יעודכן באופן שוטף, אם בכלל, בשל הימים הנוראים והחגים. יהי רצון שנזכה כולנו להיחתם בספר חיים, ולקיים את מצוות "ושמחת בחגיך, והיית אך שמח").

נבואת זכריה מתארת את יום הגאולה ■ חשיבותו הגדולה של חודש אלול והקשריו לגאולה העתידה ■ התקפת מגדלי התאומים אירעה גם היא באלול ■ דברי הזוהר המקשרים את אלול להתגלות המשיח ■ האם המדענים מצאו את הכוכב שמדבר עליו הזוהר? ■ גם מדרש אותות הגאולה מדבר על אלול ■ פרשנות פשטנית של המקרא בזכריה מובילה לתאריך אפשרי מעניין ■ ומעט על נבואות אמת בעולם של שקר ועל מאמצי הסטרא אחרא

המשך »

הרה"ג ראובן אלבז, ראש מוסדות אור החיים, בגילוי מרעיש מפי צדיק אודות תאור הזוהר על תקופתנו ■ כמו כן, לדבריו הנבואה ש"שני מלכים יפלו" תתקיים בקרוב ■ רואה בהסלמה התגשמות דברי הזוהר ■ "אנחנו קרובים, רבותיי" ■ מבצע תפילה חובקת עולם ■ דברי הרב גרוסמן והרב אמנון יצחק שליט"א

המשך »

ראש ישיבת המקובלים הגדיר את המצב: עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע ■ קרא לצום ביום שלישי ■ קרא להשתתפות מלאה בעצרת הזעקה בכותל ביום שלישי: ‘איש בל ייעדר’ ■ אמר כי משמעות המצב היא ‘איתותי גאולה’ מאת הקב"ה ■ הזכיר שחודש אב ‘עתיד להיות אב לכל החודשים’ ■ פרשנות לנבואת ירמיה ‘עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע’

המשך »

דברי חז"ל אודות מלחמת הפרסים שתקדם לבואו של המשיח ■ ספר זרובבל: מלחמה קשה תתקיים נגד הפרסים בחודש אב ■ ביאור עניין משיח בן יוסף ■ מקורות בעניין פתיחת המלחמה בגליל ■ תאור האומה הפרסית בדברי חז"ל ■ הקשר למצעד הגאווה וביטולו ■ רמזים לנסראללה בדברי חז"ל על אחרית הימים ■ מאמר מסכם

המשך »

כתבה שפורסמה אמש ב-ynet מתארת את דבריהם של ראשי הציבור הליטאי, כבוד הרה"ג שלום אליישיב שליט"א (שנחשב בעיני רבים כ"פוסק הדור") וכבוד הרה"ג אהרון שטיינמן שליט"א (שכבר הוזכרה התבטאותו בעניין ביאת המשיח כאן בעבר). עפ"י הכתבה, הרבנים הצדיקים הללו פרסמו מכתב גלוי לציבור, ובו הם מעלים קבל עם ועדה את דעתם, ו"מעלים גם את האפשרות שמדובר בצעדים שמקרבים את בואו של המשיח", כלשון הכתבה.

התבטאות כזו ברורה, שחתומים עליה מול כל הציבור, הרבנים החשובים הללו, הינה עליית מדרגה בלתי זכורה בהתבטאויות אודות המשיח בציבור הליטאי, שמטבעו דווקא אינו נוטה לכך.

להלן הכתבה כפי שפורסמה ב-ynet אמש:

 רבנים במלחמה: לפשפש במעשים, לשמור שבת

מה הסיבות לפרוץ המלחמה בגבול הצפון? ראשי היהדות האורתודוכסית מציעים לכל אחד לפשפש במעשיו, אך מעלים גם את האפשרות שמדובר בצעדים שמקרבים את בואו של המשיח. בכל אופן, מומלץ לשמור שבת ולהימנע ממחלוקות, כדי שהרעה שנפתחה מצפון תבוא על סיומה.

הרב יוסף שלום אלישיב והרב אהרון לייב שטיינמן, שני הרבנים נחשבים כמנהיגי הציבור הליטאי ומהרבנים החשובים ביותר ביהדות האורתודוכסית, פרסמו היום (ב’) מכתב לציבור "לרגל המצב", למרות שהם ממעטים לרוב לצאת בהצהרות פומביות.

"כלל ישראל נמצא בצרה גדולה ואין לנו אלא להישען על אבינו שבשמיים, ואנו צריכים לפשפש במעשים. אין לדעת דרכי שמיים", כתבו הרבנים בתחילת דבריהם, "אבל ודאי שכל אחד צריך לפשפש במעשיו", כתבו. "והנה ייתכן מאוד שזה מעניין חבלי משיח", סוברים שני הרבנים ומציינים שמבואר בחז"ל ש"מה יעשה אדם ויינצל מחבלי (ייסורים) משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".

בהמשך קריאתם מפרטים הרבנים באילו מצוות יש להתמקד: דגש מיוחד שמים הרב אלישיב והרב שטיינמן על הימנעות ממחלוקות. "שצריך לעשות הכול שלכל הפחות לא נכשל בההיפך מגמילות חסדים, היינו, להצר לחברו או לציבור". הרבנים מדגישים שגם בתקופות בהן הייתה בעם היהודי עבודה זרה אבל לא הייתה מחלוקת בין האנשים, "היו יורדים למלחמה ונוצחין (ומנצחים)", מה שאין כן בזמן שיש מחלוקת, רחמנא ליצלן, וצריך מאוד להשתדל לעשות שלום בין איש לרעהו".

בהמשך דבריהם מורים הרבנים להקפיד יותר על שמירת השבת, "שכן ידוע שעניין שמירת השבת כל כך חביב בעיני הקב"ה, ולהיפך זה מאוד שנוא". הרבנים אף מבקשים שלא לתת יד לחילול השבת במקרים בהם "אין זה נוגע לחיי אדם" וכי אסור להשתמש בשירותיהם של מקומות המחללים שבת. "זה מהדברים אשר צריך לקבל - לא לבזות את השבת", קבעו.

הם התייחסו גם לנושא הצניעות, ש"צריך מאוד תיקון, שאם אין צניעות ‘ושב מאחוריך’". כלומר, הא-ל יתעלם מהבקשות שמבקשים ממנו.

בסיכום דבריהם הסבירו הרבנים, שאין הם יודעים למעשה מה הסיבה לצרות, "אבל זה ודאי שכל מה שמתחזקים יכול להועיל שיסיר הקב"ה החרון אף", כלומר, את זעמו של הא-ל.

מקור
 

הכתבה התייחסה בהמשך גם לדברים שהובאו כאן שלשום (בסוף המאמר) בשם כבוד מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ובעקרון זה די מדהים לראות את האחדות הנפלאה, לא רק בקרב העם, אלא סוף כל סוף גם בהצהרות גדולי הדור מכל הזרמים: כולם אומרים כמעט אותו דבר. הדברים שאמרו כבוד הרבנים אליישיב ושטיינמן שליט"א אתמול, זהים כמעט מילה במילה למסרים שהועברו ע"י כבוד הרב המקובל בניהו שמואלי שליט"א ביום ראשון, וגם לדברים שאמר מרן הרב עובדיה יוסף,  וכן הרב הראשי, וכשכולם מדברים בקול אחד, זה הישג לכשעצמו, וכוחנו הוא באחדותנו על כל הזרמים, וכפי שכבר נאמר פעמים רבות - בזכות האחדות תגיע הגאולה בב"א.

ראש ישיבת המקובלים הירושלמית התייחס אמש בהרחבה לעניין ההסלמה בצפון ■ במשך השיעור הרחיב את הדיבור בעניין גוג ומגוג וביאת המשיח ■ גילה כי נסראללה בגימטריה עשו, ובהמשך אמר בפירוש שהוא עשו ■ אמר שהעימות בצפון הוא "אותות משיח צדקנו" ■ הזכיר שהימים הקשים ביותר המשך »

לרגל הילולת רבינו חיים בן עטר זיע"א, "אור החיים" הקדוש, מצ"ב קטע וידאו (ממוצ"ש האחרון) של ראש מוסדות "אור החיים", כבוד הרב הגאון ראובן אלבז שליט"א, שבו הוא מספר דברים שהובאו בשם החיד"א (שלמד, כידוע, אצל אור החיים הקדוש בתקופה מסויימת) בעניין התעכבות המשיח לאחר שכבר נקבע בואו לשנה מסויימת.

מוסר ההשכל שאנחנו צריכים לקבל מהסיפור הזה, הוא שאנחנו חייבים להתחזק ככל יכולתנו בתורה ומצוות, כדי שלא לאפשר לאף קיטרוג לעצור את הגאולה. שימו לב, שעפ"י סיפור הדברים שהובא, העיכוב לא חל בגלל שהיו מי שעברו עבירות, אלא בגלל שהיו מי שהפסיקו לקיים מצוות מסויימות. בסופו של דבר, מה שקרה, עפ"י המסופר בשם החיד"א, הוא שלא רק שלא הגיעה הגאולה, אלא שנגזרה ח"ו גזירה חמורה ביותר על ישראל, משום שבעוד שהקב"ה הכין את הגאולה, היו דווקא מי שהפסיקו לשמור מצוות מסויימות, והתחילו דווקא באותה השנה, לעבור עבירות, מה שהביא בסופו של דבר לתוצאה הטרגית, כפי שהובאה בסיפור הדברים, תוצאה טרגית שלצערנו מוכרת לנו מאוד בחודשים האחרונים.

הלילה (יום שני בלילה) יתקיים שידור מיוחד בלווין ובערוצי הקודש ממוסדות "אור החיים" לרגל אירועי ההילולה של "אור החיים" הקדוש (שעה 20:00 ברחוב עזרא 1, ירושלים), ומחר (יום שלישי, ט"ו בתמוז) תתקיים עצרת סליחות מיוחדת לרגל המצב על ציונו של אור החיים הקדוש בהר הזיתים בירושלים בשעה 17:00, וצפויים להשתתף רבבות.

לצפייה בקטע הוידאו לחצו כאן

נ.ב.: כיוון שההילולה של "אור החיים" מתקיימת השבוע, ייתכן שנכון יהיה ללמוד מדבריו, ובפרט דברים אודות המשיח והגאולה (שהירבה בהם יחסית בפירושו, כפי שהיה ניתן לראות למשל בפרשת השבוע האחרון, פרשת בלק), כגון הדברים שפורסמו כאן בעבר בשמו.

המשיח נגלה לרב עובדיה בחלום

מנהיגה הרוחני של ש"ס דיווח למקורביו בהתרגשות שראה את המשיח מגיע לכותל ומכריז: "אני רוצה שכל האברכים יתגייסו ללמד תורה". הרב עובדיה סיפר שבחלום "בכל ירושלים היו רק יהודים, והמבין יבין. וכל הזרים שאינם מזרע ישראל לא היו, וכבר גורשו מארץ ישראל". הרב בן ציון מוצפי, מחשובי הרבנים בש"ס: "זה מראה שהגאולה ממש קרובה"

התעוררות משיחית וטלטלה רוחנית בש"ס, בעקבות העובדה שמנהיגה הרוחני של התנועה, הרב עובדיה יוסף, סיפר כי בליל שבת האחרון נגלה אליו המשיח בחלום. הרב עובדיה יוסף סיפר על החלום המשיחי כשנשא דברים בחתונת אחד מנכדיו, שהתקיימה שלשום (יום ב’) בערב. הרב עובדיה סיפר כי ראה בחלום את המשיח מגיע לכותל המערבי ואומר "אני רוצה שכל האברכים יתגייסו ללמד תורה".

הרב עובדיה דיבר בהתרגשות רבה ואמר:

בליל שבת ראיתי בחלום שהמשיח מגיע לכותל המערבי, ויש שם ברחבה מלא אנשים. אומר להם (המשיח): ‘רבותי, אני באתי עכשיו יש מיליון תלמידים לא לומדים תורה, לומדים בבתי ספר חילוניים. אני רוצה שכל האברכים יתגייסו. מי לה’ אליי - כדי שיהיו מורים ללמד אותם תורה. לא יישאר בית ספר אחד שלא יהיה בו תורה, כולם ילמדו תורה‘.

לאחר שציטט את דברי המשיח בחלום, סיים הרב עובדיה במלים: "ואני שומע כל זה בחלום עד שהתעוררתי". בעקבות הרושם שהותיר בו החלום יזם הרב עובדיה כנס חירום מיוחד, שייערך ביום ראשון הקרוב בישיבת "פורת יוסף" בירושלים.

◄ "וכל הזרים שאינם מזרע ישראל לא היו, וכבר גורשו"

הסיפור על חלומו של הרב עובדיה יוסף הופץ במהירות וזכה לפרשנויות שונות עם מכנה אסכטולוגי משותף. הרב בן ציון מוצפי, אחד מהרבנים היותר מקורבים לרב עובדיה יוסף, אמר על חלומו של הרב עובדיה כי:

"לא שמענו על אף אחד שזכה לראות את מלך המשיח בחלום, ואם אדם כמו הרב עובדיה יוסף, ששכינה מדברת מתוך גרונו, זוכה לראות את מלך המשיח, זה מראה שהגאולה ממש קרובה".

הרב מוצפי נקרא אמש לבית הרב, וסיפר למאזיני תחנת הרדיו הפיראטית "שובה ישראל" את הפרטים המלאים על פגישתו של הרב עובדיה יוסף עם המלך המשיח. הרב מוצפי סיפר כי הרב עובדיה תיאר לו כי "ראה את המלך המשיח נמצא בכותל המערבי". מנהיגה הרוחני של ש"ס סירב לתאר למוצפי את דמותו של המשיח* ואמר: "אמרו לי שזה מלך המשיח, והיה נראה שזה המלך המשיח, והכותל כולו היה מלא אלפים רבים של אנשים, ולא רק הכותל אלא בכל ירושלים היו רק יהודים, והמבין יבין. וכל הזרים שאינם מזרע ישראל לא היו, וכבר גורשו מארץ ישראל".

הרב מוצפי המשיך ופירט את שתיאר לו הרב עובדיה:

ראיתי את כל השטח מהכותל המערבי ועד נהר הירדן מלא יהודים שבאו מקיבוץ גלויות, מתחיית המתים ומכל המקומות, מיליונים מיליונים של יהודים. כל האזור היה מלא רק יהודים, ומהגויים לא נשאר כלום… ואמרו לי מעכשיו אין כבר מלחמות, נהיה שלום בעולם, נהיה שקט, מלך המשיח כבר שולט.

הרב עובדיה הוסיף ותיאר למוצפי כי "היה שם דגל של מלך המשיח, ועליו היה כתוב: ‘ברוח אפיו ימית רשע’". הוא הוסיף פרטים על שיחתו עם המלך המשיח:

שאלתי אותו, את המשיח, למה אתה לא מתגלה כבר? הרי אנחנו סובלים וכולנו בצער. מלך המשיח השיב לי במלים אלו: ‘בגלל שיש מיליון ילדים יהודים, שלא אומרים כל יום שמע ישראל, בגלל זה אני לא בא. תגיד לכל הבחורים והאברכים שייצאו ויקרבו את האנשים לעבודת ה’.

◄הרמב"ם בחלום: "תורתך עושה רושם גדול בשמיים"

חלומו של הרב עובדיה יוסף זכה להתייחסות רצינית גם בשל העובדה שעל פי המקובלים, חלומות ליל שבת הם חלומות אמת. סיבה נוספת לרעש שעורר החלום היא שהרב עובדיה יוסף ידוע כאחד הרבנים היותר רציונליסטים, וכמי שאינו נוטה למיסטיקה, ולרוב מתרחק מענייני סגולות וקמיעות, ובוודאי ממשיחיות עכשווית.

בקרב תלמידיו של הרב עובדיה יוסף נפוצים סיפורים רק על שניים-שלושה חלומות התגלותיים שהרב עובדיה חלם בעבר. אחד מהם הופץ לפני כשנתיים, ועל פיו הרב עובדיה סיפר כי כשסבל מכאב בידו, ולא יכול היה לכתוב, נגלה אליו הרמב"ם בחלום שלוש פעמים בלילה אחד. על פי תלמידי הרב עובדיה, בפעם הראשונה אמר מנהיגה הרוחני של ש"ס: "חלומות שווא ידברו", אך בפעם השלישית בא אליו הרמב"ם ואמר לו: "חלומות לא שווא ידברו, התורה שאתה כותב עושה רושם גדול בשמיים, ומסלקת הרבה קיטרוגים מעל עם ישראל".

סיפור על חלום נוסף של הרב עובדיה יוסף הופץ לפני למעלה מעשר שנים. אז סופר כי בחלומו התגלה אליו הבן איש חי ואמר לו: "תמשיך לכתוב, התורה שלך חשובה מאוד בשמיים".

 

כזכור, חלומו של מרן שליט"א היה בתחילת תמוז תשס"א (יולי 2001), כאשר לאחר חודשיים (ספטמבר 2001) התרחש הבלתי ייאמן בארה"ב בהתקפת הטרור האיסלמית על מגדלי התאומים ועל הפנטגון, שבעקבותיה החל מה שלדעת רבים הוא מלחמת גוג ומגוג ו/או "שבוע (שבע השנים) שבן דוד בא בו".
 

להלן קובץ פירושים שהקלדתי מתוך "עין יעקב" (אוסף של דרשות חז"ל בתלמוד), אודות תחילת הדיון בגמרא בסנהדרין בעניין ביאת המשיח הקרובה בע"ה. הפעם אלה השורות הראשונות העוסקות בעניין. אם ירצה השם, אני מקווה שבהמשך אביא קובץ פירושים גם לגבי המשך הדברים, כדי ללמוד את הדברים היישר מהמקור.

להלן קטע הגמרא המבואר הפעם:

אמר ליה רב נחמן לר’ יצחק: מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי?

אמר ליה: מאן בר נפלי? 

אמר ליה: משיח.

ומשיח בר נפלי קרית ליה?!

אמר ליה: אִין (כן), דכתיב "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" (עמוס ט).

אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: דור שבן-דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטין (במדרשים נכתב: "מתים"), והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזירות קשות מתחדשות. עד שהראשונה פקודה, שניה ממהרת לבוא.

(סנהדרין צו ע"ב - צז ע"א)

הגמרא מספרת כאן שרב נחמן (בן יעקב, אמורא בבלי מהמאה השלישית/רביעית למניינם) פגש את רבי יצחק (נפחא, אמורא ארץ-ישראלי שהיה מתלמידי רבי יוחנן, ובהמשך יצא לבבל, שם התארח, בין השאר, בבית רב נחמן), ושאל אותו האם הוא שמע (מרבותיו) מתי יבוא "בר נפלי" (בתרגום מילולי משהו כמו: בן הנפילה, או בן הנפל). רבי יצחק מתפלא על השם המשונה "בר נפלי", ושואל את רב נחמן מי הוא בכלל אותו "בר נפלי", ורב נחמן משיב לו שהוא מתכוון למשיח. מתפלא רבי יצחק מאוד: "למשיח קראת בר-נפלי"?! משיב לו רב נחמן, שאכן כך, וזאת מפני שכתוב בנביא עמוס "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת". לאחר מכן משיב רבי יצחק את ששמע מרבו, רבי יוחנן, ומתאר לו את הדור שהמשיח בא בו, אך כמובן משתמש במונח "בן דוד" במקום "בר נפלי", ואומר לו "דור שבן דוד בא בו ת"ח מתמעטים" וכו’. והדיון בגמרא בעניין המשיח מתמשך מנקודה זו למשך מספר עמודים בגמרא.

המפרשים אודות קטע זה התרכזו בעיקר בסיבה לכינויו של "בן דוד" כ"בר נפלי", אך גם פירשו את האמירה שהובאה בשם רבי יוחנן. להלן הפירושים כלשונם:

רש"י:

אימת אתי בר נפלי: איירי דאמרינן "צרור הכסף לקח בידו", שנתמעטו הצדיקים קא מיירי נמי במשיח, וקאמר תלמידים מתמעטין ואיירי דאמרינן ד"ותהי האמת נעדרת" אייתי הא דההוא אתרא דשמיה קושטא.

את סוכת דוד הנופלת: מלכות בית דוד שנפלה, להכי קרי משיח בר נפלי.

עד שהראשונה: עד שלא כלתה צרה ראשונה, שנייה ממהרת לבוא.

פקודה: כמו "לא נפקד" (במדבר לא).

מהרש"א:

אימת אתי בר נפלי כו’: הא ודאי דקרי ליה בלשון נפילה על שם נפילת בתולת ישראל וגו’, וקאמר עד אימת יהיה אותה נפילה, שיהיה להם תקומה.

ואמר ליה "מאן בר נפלי?" ו"אמאי קרית ליה למשיח בר נפלי": דהוי ליה לקרותו נפלי, על שם נפילת ישראל, וקאמר על שם מלכות בית-דוד שנפלה בגלות קרי ליה בר נפלי, כדכתיב: "אקים את סוכת דוד הנופלת". ועד אימת יהיה אותה נפילה? עד שתשוב המלוכה לבן-דוד, ואמר ליה כו’.

דור שבו דוד בא: על שם בר נפלי דקאמר. באותו דור יהיו.

תלמידי חכמים מתמעטין כו’: שיהיו ישראל בנפילה וירידה תחתונה.

עד שהראשונה פקודה כו’: על שם "ביום פקדי ופקדתי" וגו’, ואפשר שהראשונה פקודה כו’ דקאמר רמזו על חטא הראשון והוא עוון העגל.

ריא"ף:

אימתי בא בר נפלי וכו’: יש לדקדק מה זו שאלה כיון שקראו למשיח בר נפלי משום דכתיב "אקים את סוכת דוד הנופלת", א"כ שידע בההוא קרא הרי תשובה מפורשת שם, דכתיב לעיל מניה "בחרב ימותו כל חטאי עמי" וסמיך ליה "ביום ההוא אקים" וכו’, ואפשר בזמן שלא ימותו החוטאים קבעי איזה סימן יהיה לביאת המשיח.

דור שבן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטין: שכל זמן שיש תלמידי חכמים בעולם, הם מגינין על החוטאים שבדור, שלא יפלו בחרב, וכל זמן שאינם כלים החוטאים, אין קימה לסוכת דוד הנופלת, אבל כשתלמידי חכמים מתמעטים, אז לא נשאר מגן על כל הדור החוטאים, שעיניהם כלות, וגזירות קשות מתחדשות, דהיינו ימותו כל החוטאים, וביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת.

עיון יעקב:

כדכתיב "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת": לרמוז כשיהיה ישראל בדיוטא התחתונה, אזי יקים אותם, כדכתיב "כי שחה לעפר נפשנו… קומה עזרתה לנו", אזי ישלח עזרתם מקודש, או דלכך קרא דוד הנופלת, לפי שנגזר על דוד להיות נפל, אלמלא לא נתן אדם במתנה שבעים שנה משניו, ועל שם כך נקרא "הנופלת".

תלמידי חכמים מתמעטין והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה: לכך תלמידי חכמים מתמעטין, כי "מפני הרעה נאסף הצדיק", וכן להיפך: כיוון שיתמעטו התלמידי-חכמים, אין כאן מי להגן עליהם, לכך "והשאר עיניהם כלות".

 

ענף יוסף:

אמר ליה אין, דכתיב ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת: כתב בספר ‘אמרות טהורות’ מאמר מקור-דין ח"ב פ"ז, שמה שאמר ליה רב נחמן "אין, דכתיב וכו’", שנוי’ בעלמא קאמר ליה, דיותר היה ראוי לקרותו ע"ש הקימה מעל שם הנפילה. אבל האמת הוא שקרא לו כן על דרך סוד הגלגול, שהוא בין אדם הראשון ודוד, שהיו שניהם נפלים. אדם, שנגזרה עליו המיתה ביום יצירתו, ודוד שהיה נפל מטבעו, ולכן אמר בלשון רבים, עד כאן לשונו.
וזה לשון ספר ‘מגלה עמוקות’ סוף דרוש לסוכות: קרי ליה בר נפלי, לפי שהוא בגלגל תליתאי,ואדם היה מסוף העולם ועד סופו, והעמיד על ק’, ודוד היה ראוי להיות נפל, כי אדם נתן לו ע’ שנה, לכן נקרא משיח בר נפלי, בלשון רבים. או יאמר לפי שהוא מדוכא בעוונותינו "אכן חליינו הוא נשא", ואין לך יום שאין הקללה מרובה כו’, לכן קרי ליה בר נפלי, נפילות הרבה, וזה שנאמר "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת", בכל יום נופלת. בר נפלי בגימטריא בן-ישי. עד כאן לשונו.

חידושי גאונים:

אימת אתי בר נפלי וכו’: י"ל אמרי קרי’ ליה בר נפלי בלשון רמז ולא משיח, וגם מה ענין השם של בר נפלי. וי"ל דודאי ידע הגדול השואל שאין איש מי שיודע עת ביאת המשיח, דהקב"ה ליבא לפומיה לא גלי, ורצה להראות שאין כוונת שאלתו על העת, אלא לידע איך יהיה ענין שפלות העולם לעתי שיבוא, ולכן הי’ שאלתו אימת אתי בר נפלי, מלשון נפילה, שהוא האיש שיבוא בעת שהגיע הדור ע"י הצרות שעברו עליהם על מצב השפל והנבזה. והנה, בפסוק "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, וגדרתי את פרצותיהן… ובניתיה כימי עולם", פסוק זה יש לבאר: דהנה הטבע נותן שכל דבר טוב, כשיעלה ויוסיף על שלימותו לא יהיה כן בעת שלימותו, אלא בתחילה ירד למטה ממעלתו, וייפסד, ואח"כ יעלה למעלה, כמו בחיטה הנזרעת, שהיא מתחילה אוכל, ואם ירצו שתוליד עוד כמותה, בתחילה תיזרע ותיפסד. וכן עניין האדם בעולם הזה: כשיעלה במעלתו לבוא לידי חיי העולם הבא, שאחר תחיית המתים, בתחילה ייפסד ויכלה בארץ, ואח"כ יחיה ויוסיף במעלתו. ובזה יש ליתן מעט למה בתחילה היה נבנה בית המקדש ונחרב, דודאי עיקר מעלת בית המקדש הוא מקדש שלעתיד "מקדש ה’ כוננו ידיך", והוא אחד מז’ דברים שנבראו קודם בריאת העולם. אבל למען ייראה במעלה זו בארץ, בתחילה הוצרך להיבנות ולהיפסד, ואח"כ יוסיף במעלה הרבה על מה שהיה כשייצא לעתיד לבוא. וזה הפירוש "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת", פירוש: ע"י שהיתה נופלת בתחילה, אקים אותה, אבל לא יהיה לה קימה בלבד באותה מדרגה, כמה שהיתה לה, אלא "ובניתיה כימי עולם", כמו שהיה נכנס לפנים בימי עולם, שהוא קודם בריאת העולם. ובזה יש ליתן טעם למה בעקבות משיחא יהיה שפלות הדור כל כך גדול, ויתמעטו הצדיקים ותלמידי חכמים, ותורה מונחת בקרן-זוית. שקודם שתבוא המעלה העליונה, יהיה הפסד מהשלמות שהיתה, וכמו שאמרנו שהמקדש רק נחרב בערך לפי חוק הטבע, להקימו לבנין עולם, כן גם משרתי ה’, והנושאים עול התורה והמצוות, יתמעטו כדי שיקומו לגורלים ונהנים מזיו השכינה ועטרות אור הקב"ה בראשם, וזהו שרמז בשאלתו "אימתי אתי בר נפלי", פירוש: מתי יבוא משיח שייצא בשלמותו ע"י הנפילה המוקדמת, אימתי יבוא [דהיינו] כמה תהיה נפילת התורה כשיבוא, ולזה השיב: כשיימעטו תלמידי-חכמים, וצרות רבות וכו’, כשיהיה כן - אז מקויימת הנפילה אשר עליה נאמר "אקים את סוכת דוד הנופלת ובניתיה כימי עולם" (ערוך לנר).

בן יהוידע (פירוש ר’ יוסף חיים זיע"א, ה"בן איש חי", אינו מופיע בעין יעקב אלא בנפרד):

אימתי אתי בר נפלי: נ"ל בס"ד קרי למשיח בר נפלי, דאתי מדוד הע"ה, שהיה תחילתו נפל, אי נמי מפני שביאתו תלויה בבירור ניצוצי הקדושה שנפלו בקליפה, שיתגברו. וכן אמרו רז"ל: אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף.
אי נמי יובן, התורה נקראת "אש" על שם שהאדם צריך לעסוק בה בהתלהבות, ומילוי אש א"לף ש"ין הוא אותיות "נפלי", וביאתו תלויה בעסק התורה. אי נמי, "נפלי" לשון כיסוי, שהוא טמיר וגניז בגן עדן, ומשם יתגלה ויבוא במהרה בימינו, אמן.

 

לכבוד ג’ תמוז, תאריך הסתלקותו של הרבי מלובביץ’, חשבתי שיהיה נכון להעתיק לכאן מאמר המתאר את השלבים בהלהבת הציבור לקראת הגאולה הקרובה בע"ה, ע"י הרבי מלובביץ’, הצדיק הגדול שעבור רבבות הפך את הגאולה מרעיון של דבר שיקרה בעוד רבות בשנים, לדבר שעשוי להתרחש כל רגע ורגע, וביצע מהפך מחשבתי אדיר בציפייה לגאולה של עם ישראל, והציפייה כידוע היא המקרבת את הגאולה, ובזכותה גם ייגאלו ישראל (כמתואר במאמר אודות מעלות הציפייה לגאולה), ואין צל של ספק שבזכות הציפייה האדירה שעורר הרבי, ומעוררים עד היום חסידיו מסוף העולם ועד סופו, אנו זוכים להתקרבות הגאולה, כפי שעינינו צופיות בזמנים אלה.

המאמר המצ"ב נכתב ע"י כבוד הרב מנחם ברוד שליט"א, דוברה של תנועת חב"ד, והתפרסם באתר חב"ד און-ליין, ומנסה לסכם בקצרה את פעלו הרב של הרבי במשך תקופת נשיאותו בחב"ד. להלן הדברים:

במרכז הווייתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש עמדה השאיפה להחיש את ביאת גואל-צדק. שינויי דגשים במהלך השנים, עד להכרזה "הגיע זמן הגאולה" ושהכול כבר מוכן לקראתה ■ מהי מטרת הציפייה האדירה שחולל, וכיצד להתייחס לפרסומים בלתי-מוסמכים הנראים בחוצות ■ מאמר מאת הרב מנחם ברוד דובר חב"ד ועורך ‘שיחת השבוע’ מיוחד לג’ תמוז המתפרסם בגליון ‘הילולא דרבי’ בהוצאת ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות

אין זו משימה קלה לסכם במאמר קצר את פועלו האדיר של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בנושא הגאולה וביאת המשיח. עניין זה היה דם-התמצית של כל פועלו ועבודתו, בכל משך ימי חייו. לא הייתה שיחת-קודש או מאמר חסידות שעניין הגאולה לא אוזכר בהם. כל מי שזכה להכיר את רבינו הבחין מיד כי הציפייה לגאולה והשאיפה הגדולה להחיש את ביאת הגואל – עומדות במרכז עולמו והן המניעות את כל מפעליו הכבירים ברחבי תבל.

ננסה בכל-זאת לגעת בכמה מאפיינים בולטים של תפיסת הגאולה, כפי שבאה לידי ביטוי בתורתו ובפעולותיו של רבינו. בוודאי יהיו עוד הזדמנויות שבהן יהיה אפשר להרחיב את היריעה ולהקיף כראוי את הנושא הגדול והמרכזי הזה.

התעוררות בימי השואה

למעשה, הציפייה לגאולה החלה להתלהט לממדים גדולים עוד בימיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, חותנו של רבינו. בשנות השואה האיומות יצא בקריאה גדולה לעם-ישראל שכותרתה – "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה". הרבי הריי"צ הודיע כי הייסורים הנוראים העוברים על עם-ישראל הם ‘חבלי משיח’, ועל-ידי התעוררות תשובה תבוא מיד הגאולה.

את התקופה הזאת הגדיר הרבי הריי"צ "עקבתא דמשיחא ממש" והדגיש את החשיבות לעורר את המוני בני-ישראל לתשובה, כדי לזכות לגאולה. כך, למשל, הוא כותב באחת מאיגרותיו : "בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעוררו בתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל, לזכות בעזה"י לגאולה שלמה".

לאחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, המשיך רבינו בקו-הפעולה הזה, ואף העצים אותו עם חלוף השנים. במאמר החסידות הראשון שאמר, כאשר קיבל עליו את נשיאות חב"ד, ביו"ד בשבט תשי"א, הגדיר את הדור שלנו ‘דור השביעי’, הדור האחרון שצריך להביא את הגאולה. וכך הוא אומר:

"והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על-ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל-מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה – לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא".

בשורות הספורות הללו ממצה רבינו את מהות דורנו: לא בחרנו לחיות בדור הזה, ובמובנים מסוימים, לוּ היו שואלים אותנו – אולי לא היינו רוצים לחיות בו, אבל זאת עובדה – אנו הדור שחי בתקופת ‘עקבתא דמשיחא’, ובסופה של תקופה זו, ותפקידנו לסיים את השכנת השכינה בעולם הזה התחתון ולהביא את הגאולה. פעמים אין-ספור הגדיר רבינו את הדור שלנו – "דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה".

מעניין לציין כאן קטע מאיגרת שכתב רבינו ובה הוא מגלה כי חזון הגאולה העסיקו עוד בימי ילדותו, אפילו בשנים שלפני הליכתו ל’חדר’:

"מיום הלכי ל’חדר’ ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה – גאולת עם-ישראל מגלותו האחרון. גאולה כזו ובאופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים יסורי הגלות, הגזירות והשמדות… והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה – ‘יאמר ביום ההוא אודך ה’ כי אנפת בי’".

אין הסבר לעיכוב הגאולה

עם השנים אפשר להבחין בשינויי הדגשים שחלים אצל רבינו בעניין זה (אף שכל הנקודות הללו קיימות בכל התקופות, אבל ההדגשים משתנים). בשנים הראשונות הוא מדבר בעיקר על הצורך לעסוק בהפצת מעיינות החסידות חוצה, כדי לקרב על-ידי זה ביאת המשיח (על יסוד איגרתו הידועה של הבעש"ט, שבה הוא מספר על עליית הנשמה ש הייתה לו, ואשר הגיע בה להיכלו של משיח, ושאלו "אימתי קאתי מר", ועל זה בא המענה: "לכשיפוצו מעינותיך חוצה").

לדוגמה, באחת משיחות קודשו הוא מפרט בקצרה את הקו המיוחד של התקופות השונות, מבריאת העולם ועד ימינו, ומסיים שעכשיו העיקר הוא לעסוק בהפצת מעיינות החסידות חוצה, שעל-ידי זה מביאים את גילוי משיח בעולם:

"ולכן עתה עיקר העבודה הוא לעסוק ב’יפוצו מעינותיך’ – מעיינות החסידות – ‘חוצה’, ועל-ידי זה יקרבו את הגילוי בעולם, בגאולה השלימה והאמיתית, במהרה בימינו אמן".

כעבור זמן עובר הדגש על הצורך לזַכות כל יהודי במצוות, כדי שכל בני ובנות ישראל יהיו מוכנים וראויים לגאולה, ולא יהיו ח"ו בבחינת ‘ערומים מן המצוות’. נקודה זו מרבה רבינו לציין בקשר ל’מבצעים’ הידועים, לזיכוי המוני בית-ישראל במצוות.

בשנת תש"מ מתחיל רבינו להדגיש את הצורך שעם-ישראל יבקש ויתבע מהקב"ה את הגאולה. בכינוסי ילדים הוא מעודדם להכריז ולשיר: "ווי וואנט משיח נאו" [=אנו רוצים משיח עכשיו]. בשנים הבאות הוא מרבה לעסוק בהסברת הצורך לתבוע את הגאולה, לזעוק לקב"ה "עד מתי!", ולהתחנן שתבוא תיכף ומיד.

רבינו מתייחס גם למי ש’תואנה הם מבקשים’, כהגדרתו, ומנסים לזלזל בצורך לתבוע את הגאולה. הוא משיב על טענות שונות ומשונות, החל מהטוענים שאין זה ענייננו לבקש את הגאולה, אלא הקב"ה יביאנה מתי שיעלה ברצונו, וכלה במי שניסו להיאחז במאמרי חז"ל בעניין דחיקת הקץ, וטענו שזעקת "עד מתי!" היא בבחינת דחיקת הקץ. רבינו השיב על כל הטענות האלה לפרטיהן , והוכיח בבהירות, כדרכו, שאין להן מקום כלל וכלל.

כך הוא אומר, למשל, באחת משיחותיו:

"אין זה דחיקת הקץ כלל, כי אם מפני שכבר הגיע זמנה של הגאולה". סמוך לשנת תש"נ מתחיל להישמע סגנון חדש מפי רבינו – "הגיע זמן הגאולה". אם עד עכשיו הייתה ההדגשה על הצורך לעשות פעולות מיוחדות ולהוסיף בתורה ומצוות ובתפילה כדי להיות ראויים לגאולה וכדי להחישה, הרי עתה הוא מדבר על כך שהגאולה כבר מוכנה ולא נותר אלא להיות מוכנים לקבל את פני משיח צדקנו.

בהתקרב שנת תש"נ מכריז עליה רבינו ‘שנת ניסים’, וקושר זאת לראשי-התיבות של שמה תש"נ – תהא שנת ניסים. בחודשי הקיץ של שנת תשמ"ט הוא מדבר על ניסים גדולים הצפויים לבוא, ומתבטא שאלה יהיו ניסים שהעולם כולו יראה. ואז, כאשר מתחילות להתחולל התמורות הגדולות במזרח אירופה, עם התמוטטות המשטר הקומוניסטי, ויציאת מאות אלפי יהודים מאחורי מסך הברזל – רואה בזה רבינו סימנים המבשרים את הגאולה הקרובה לבוא.

כיוון זה נמשך ומתעצם כאשר פורץ המשבר במפרץ הפרסי, שהביא בסופו של דבר למלחמת המפרץ. רבינו קורא על המשבר הזה את הילקוט שמעוני בדבר "שנה שמלך המשיח נגלה בו, מלך פרס מתגרה במלך ערבי וכו’". המשך המדרש משמש בפיו להרעפת ביטחון על עם-ישראל, לבל יתיירא מאיומי המלחמה: "אומר להם (הקב"ה לישראל), בניי, אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם… אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".

באותן שנים מרבה רבינו לדבר על כך שאין הסבר לאריכות הגלות ולעובדה שהגאולה עדיין לא באה. לדבריו, הגאולה כבר הייתה צריכה לבוא מזמן: "עברו כבר עשרות שנים ומשיח צדקנו עדיין לא בא… ואין הסבר על זה".

פעמים רבות, כשהוא מכריז על מבצע חדש או קריאה להוספה בענייני תורה ומצוות, הוא מתבטא, שהואיל והגאולה מתעכבת, ואין יודעים מה הדבר המעכב את ביאת משיח-צדקנו, יש לפעול בכל כיוון אפשרי, ואולי יקלעו ויעשו את הדבר האחרון שמעכב את הגאולה.

דברים מעין אלה נאמרים מתוך כאב עצום, ולעיתים תכופות, כשרבינו מדבר על אריכות הגלות, נחנק קולו בבכי כבוש. הוא, שיודע לשאוג כארי על ענייני הכלל, והמשמש מקור עוז ועוצמה לרבבות שלוחיו וחסידיו, מתייפח בקול נשבר כשהוא מדבר על אריכות הגלות, על שכינתא בגלותא, ועל "בנים שגלו מעל שולחן אביהם".

שיא של ציפייה

ההתבטאויות על הימצאות הגאולה ממש כאן מגיעות לשיא חדש בשנים תנש"א-תשנ"ב. "עומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלמותה", אומר רבינו בחודש תמוז תנש"א. בהמשך הוא מדבר על כך שלימוד ענייני בית-הבחירה בשלושת השבועות בשנה זו אינו "מצד התגברות רגש האבלות", אלא "מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה ‘הלכתא למשיחא’, כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחר זה, כיוון שמקדש העתיד שאנו מצפים בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) ייגלה ויבוא משמים ברגע כמימרא!".

לקראת חג-הסוכות תשנ"ב הוא מדבר על הצורך לערוך השנה את שמחת בית-השואבה בשמחה גדולה ומיוחדת:

"שמחת בית-השואבה בשנה זו צריכה להיות מתוך שמחה הכי גדולה, הקשורה עם הגאולה האמיתית והשלמה, ששמחים ורוקדים לקבל פני משיח-צדקנו!".
בשבת-קודש מברכים כסלו, כאשר נאספים בבית-המדרש אלפי השלוחים מכל קצווי תבל, מכריז רבינו:

"הדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא – לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות".
השיא הוא בחודש כסלו תשנ"ב, שאז נשמעים מפי קודשו ביטויים שמיימיים מופלאים ביותר, על כך שהעולם כולו כבר נתברר ונזדכך והוא כלי לאורו של משיח-צדקנו, ולא נותר אלא שיהודי יפקח את עיניו:

"על-פי כל סימני חכמינו ז"ל נמצאים כבר בשלב הגאולה ממש… נמצאים כבר במצב שבו הגוף הגשמי ואפילו גשמיות העולם כבר נתבררו ונזדככו לגמרי, והרי הם ‘כלי’ לכל האורות והעניינים הרוחניים, כולל ובעיקר – אורו של משיח צדקנו, אור הגאולה האמיתית והשלמה…

"הדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה!".

באותו זמן מתבטא רבינו כי אנו עומדים ב"זמן השיא" ("די העכסטע צייט") לביאת משיח-צדקנו: "זהו הזמן הכי נעלה (’העכסטע צייט’) לגאולה האמיתית והשלימה".

סימני גאולה ולא גאולה

חשוב לציין, שבשיא ההתבטאויות על קרבת הגאולה, מקפיד רבנו לסמן את הקו הדק בין סימני הגאולה, טעימה מהגאולה ודברים שהם הכנה לגאולה, לבין הגאולה עצמה. פעמים רבות הוא מבהיר שהגאולה עדיין לא באה.

חשוב להבהיר זאת, כי היו מי שפירשו בטעות התבטאויות של רבנו בסגנון "הגאולה כבר כאן" או שמלך המשיח "כבר בא", במשמעות לא נכונה. כשרבנו מדבר על הגאולה שנמצאת "כאן" הוא דואג להבהיר בעצמו שהכוונה לכל ההכנות וההמשכות הרוחניות, שהכול כבר הושלם, ולא נותר אלא שהגאולה אכן תתממש ותתגלה. וכמו-כן, כשהוא אומר שמלך המשיח "כבר בא", הכוונה היא שהנה-הנה הוא כבר מגיע, ולא בלשון עבר, כאילו אנחנו כבר עומדים אחרי ביאת המשיח.

נקודה נוספת שראוי לשים לב אליה היא, שעל אף הלהט העצום בנושא הגאולה שעורר רבינו, לא מצאנו אצלו אפילו רמז ל’חישובי קיצים’ ולציון מועד כלשהו לגאולה. דברים מעין אלו, שמצאנו אצל גדולי ישראל בכל הדורות, ואפילו אצל כמה מנשיאי חב"ד, לא נמצא להם הד בדבריו ובכתביו של רבינו.

הציפייה ככלי להבאת הגאולה

מה הייתה המטרה של ההתעוררות האדירה הזאת של ציפייה לגאולה שחולל רבינו?

אפשר לומר, שכשם שדאג לזַכות כל יהודי במצוות ולחזק כל עניין ביהדות שהיה זקוק לחיזוק, כך חינך את חסידיו ותלמידיו והשפיע על המוני בית-ישראל בקשר לעיקר הי"ב מי"ג עיקרי האמונה – האמונה והציפייה לביאת המשיח. עניין זה סבל מרפיון, ורבים התייחסו לגאולה ולביאת המשיח כ’הלכתא למשיחא’, כדבר רחוק מהמציאות. רבינו החדיר בעם-ישראל כולו את האמונה הלוהטת בביאת המשיח, כמציאות ממשית, קרובה, שתתרחש במהרה בימינו.

על כך יש להוסיף, שבעצם חיזוקה של הציפייה לגאולה פעל רבינו להחשתה ולזירוזה. הציפייה לגאולה מקרבת אותה והיא הזכות שעומדת לעם-ישראל כדי לזכות לגאולה. נוסף על כך, הגאולה תלויה במעשים טובים, שמכריעים את כף הזכויות של עם-ישראל, ולכן ראה רבינו חשיבות עליונה בהתעוררות הציפייה לגאולה, שמביאה הוספה בענייני תורה ומצוות.

וכפי שאמר פעמים רבות, והנה דוגמה אחת:

"נמצאים אנו ברגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, והעובדה שעדיין לא בא אינה, חלילה, משום שהוא מחוסר זמן, אלא מפני שעדיין חסר מעשה אחד שיכריע את כל העולם לכף זכות ויביא את הגאולה. הכרח השעה מחייב אפוא, שכל יהודי, מקטן ועד גדול, ‘יחשוב’ על הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו, ויפעל להביא את הגאולה, הן בעצמו והן שישפיע על זולתו".

כמו-כן, כשיהודי יודע שהגאולה קרובה לבוא, והיא תלויה בעוד הוספה מצידו בתורה ובמצוות, הוא מתחזק בענייני היהדות, וזה עצמו מקרב את הגאולה:

"יהודי צריך לרצות ולבקש את הגאולה, ובקשה זו עצמה (וההתבוננות בנושא הגאולה) נותנת לו סיוע ועידוד רב בעבודת הבורא. כשאומרים ליהודי ש’הנה הנה משיח בא’, או ‘אנו רוצים משיח עכשיו’ – הרי זה פועל זירוז והוספה בעבודת ה’, וזהירות יתירה יותר שלא יהיה בידו שום דבר שיעכב ח"ו את ביאת המשיח".
אך יש כאן עניין גדול הרבה יותר – רבינו אכן ראה בעיני קודשו כי הגיע זמן הגאולה, וכי הדבר האחד והיחיד שחסר עכשיו הוא, שעם-ישראל יעמוד מוכן לקבלת פני משיח צדקנו. לכן דיבר בכאב גדול כל-כך על העובדה שהגאולה עדיין מתעכבת, בלי שיהיה לזה הסבר כלשהו, כי אכן הגאולה כבר הייתה צריכה לבוא מכבר.

על-כן פעל בכל כוחו לעורר את עם-ישראל להתכונן לקבלת פני משיח-צדקנו, הן בהגברת הציפייה לגאולה, הן בהוספה בתפילה ובצדקה למען הגאולה, הן בתוספת בתורה ובמצוות, והן בהיבט חדש שתבע באותה תקופה – להתחיל לחיות באווירה של ימות המשיח. הוא קרא ללמוד את ענייני הגאולה וביאת המשיח, שכמעט לא עסקו בהם בעבר, כדי ‘לחיות’ את הגאולה העומדת בשער.

ובלשונו:

"המדובר בתקופה האחרונה, בנוגע להוספה המיוחדת בלימוד התורה בענייני גאולה ומשיח, אין זה רק בתור ‘סגולה’ למהר ולקרב את ביאת המשיח והגאולה, אלא גם ובעיקר כדי להתחיל ‘לחיות’ בענייני משיח וגאולה, ‘לחיות עם הזמן’ דימות המשיח… ועד להנהגה בפועל, במחשבה, דיבור ומעשה, באופן המתאים לזמן מיוחד זה, שעומדים על סף הגאולה, ומראים באצבע ש’הנה זה (המלך המשיח) בא’".

להיצמד למסר

כל המעיין בדבריו של רבינו רואה בבירור כי זו מטרת ההתעוררות הגדולה שעורר בעניין הגאולה. הוא אומר את הדברים בפירוש פעם אחר פעם, וחותר לאחֵד את עם-ישראל כולו סביב הציפייה לגאולה, לימוד עניינה והתחזקות בתורה ובמצוות כהכנה לקבלת פני משיח.

למרבה הצער, היו מי שמשכו את ההתעוררות הזאת לכיוונים אחרים. ייתכן מאוד שאירע כאן מעשה שטן, שמצא דרך מחוכמת לפגוע בהתעוררות הלבבות שעורר רבינו לקראת הגאולה, על-ידי משיכתה, באצטלא דקדושה כמובן, לכיוון של פרסומים שונים ומשונים.

פעולות אלה הן בניגוד לרצונו הקדוש של רבינו. פעמים רבות, גם בתקופה המאוחרת ביותר, הביע את דעתו לשלילת פעולות כאלה. ברור לנו כי רבינו סבר שאין להפוך דברים מעין אלה ל’קמפיינים’ בראש חוצות, כאילו זה המסר שבו צריך לעסוק. זאת הבהיר בצורה הברורה ביותר למנהלי המוסדות המרכזיים, לעורכי הביטאונים הרשמיים בארץ ובעולם, ולמי שמופקדים על ביצוע הוראותיו ועל פרסומם לציבור הרחב.

הנני יכול להעיד, כי בחודש שבט תשנ"ב נדרשתי להגיב בתקשורת האלקטרונית על פעולות מעין אלה, ובתחילה העדפתי שלא להגיב. לאחר מכן אירעה התפתחות שהביאה למסקנה שאולי כדאי בכל זאת להתייחס לעניין. הדבר דווח לרבינו, ומיד הגיעה הוראה ברורה להמשיך באי התייחסות לעניין, והוא אף כתב בכתב-ידו: "האמנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר?!".

מצמרר ביותר הוא הפתק בכתב-יד-קודשו של רבינו, שנכתב סמוך ממש לאירוע בחודש אדר תשנ"ב. הדברים ברורים ומדברים בעד עצמם:

"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו’ אבל מ"ע מהת’ [=מצוות עשה מהתורה]: אהבת כאו"א [=כל אחד ואחד] מישראל, ושלילת המחלוקת וכו’ בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו וד"ל".

מילים ספורות אלה מעידות כי רבנו צפה בבירור את תוצאות כל המגמה, של העיסוק בשאלת זהותו של משיח, והזהיר כי תוצאתה תהיה מחלוקת והפך אהבת-ישראל, בשעה ש"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח".

***
הננו בטוחים כי גם אחרי ההסתלקות ממשיך רבינו במלחמתו הגדולה למען הגאולה האמיתית והשלמה. ברור לנו כי אינו נח ואינו שוקט, וכי הוא מרעיש עולמות כדי שכבר תבוא הגאולה. על-כן הננו מלאי אמונה כי למרות כל הקשיים והשנים הכואבות שחלפו בינתיים, נזכה בקרוב ממש לראות בהתממשות דברי קודשו של רבינו, על ביאת משיח-צדקנו בפועל ממש, ועינינו תראינה בביאת גואל צדק, שיביא לעם-ישראל ולעולם כולו את הגאולה האמיתית והשלמה.

English Translation (by Yeranen Yaakov): Part1, Part 2, Part3 (Thanks!).

אליבא דכולי עלמא אנחנו נמצאים בתקופה הקרויה "אחרית הימים", או למעשה בסוף התקופה הזו, כשאנו עומדים לפני השלב האחרון והמכריע של מלחמת בני אור בבני חושך, שתביא להתגלות המשיח והתגלות האור האלוקי בעולם ללא הסתרה, שלאחריה כל תושבי העולם שייוותרו יחיו בשלום ובאחדות מלאה, תוך הכרה מלאה של ריבון כל העולמים, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

הקדמה

מטרת המאמר הזה היא לעשות קצת סדר בבלאגן, ובקצרה ככל האפשר, כדי לתת לכל אחד את האפשרות להתמצא באירועים העכשוויים של אחרית הימים במהירות. מי שירצה להרחיב, יוכל להשתמש בקישורים השזורים במאמר.

הקדמה אחת חשובה לפני סיכום הביניים: הנביא ישעיה מביא בנבואה שקיבל מהקב"ה את הדברים הבאים: "כי יום נקם בליבי, ושנת גאוליי באה" (ישעיה סג), וחז"ל מסבירים את הפסוק בכך שיום הגאולה מכוסה מכל, מפני שהוא כביכול כמוס בליבו של הקב"ה, ובתרגום לשון חז"ל: "אם הלב לא גילה לַפֶּה, למי יגלה הפה?", ובכך התכוונו לומר שהזמן המדוייק של הגאולה יהיה מכוסה מכולם. יחד עם זאת, זה לא מנע מחז"ל למסור לנו סימנים מדוייקים יחסית לתקופה שבה תתקיים הגאולה, אם כי לא הגבילו זאת במועד כזה או אחר. העיקרון העולה מהדברים, שצריך להנחותנו, הוא שעלינו לקיים את המצווה הגדולה של הציפייה לביאת המשיח בכל רגע ורגע, כמתחייב מי"ג עיקרי האמונה, ולא לחשוב שהמשיח יגיע ביום פלוני, בחודש פלוני או בשנה פלונית, משום שהדבר מקלקל את האמונה הפשוטה בביאת הגואל.

עפ"י הנראה ממקורות רבים הפזורים באתר, הכוללים אמירות חשובות מגדולים מכל הזרמים (חסידים, ספרדים וליטאים), עולה כי שנת תשס"ו היא שנת הכרעה כלשהי (הערה מאוחרת: ואכן היא היתה שנת מפנה בתחומים רבים: אריאל שרון ירד מהמפה הפוליטית, צדיקים רבים נפטרו ובהם זקן המקובלים, השלטון הועבר לידי אולמרט, מלחמת לבנון השניה פרצה והוכיחה לכולם שההתנתקות היתה אסון לאומי, פרשיות שחיתות שלטוניות מופיעות כמעט בכל יום, עם ישראל איבד את האמון בשלטון, בצה"ל ובמשטרה. כל הדברים הללו נראו בלתי אפשריים בשנה הקודמת), והיא מסוגלת ביותר לביאת הגאולה (היה גם חלום מפורסם של רב ביום כיפור בעניין זה). כיוון שמדובר בהתבטאויות שלא נשמעו בדורנו בצורה כה מפורשת, הדבר מעורר התרגשות רבה ומגביר את הציפייה האמונית לגאולה. יחד עם זאת, הרב חוזה הצונאמי הסביר את המצב הנוכחי שאנו נמצאים בו כך:

…ממש בכל רגע ורגע אנחנו יכולים לשמוע את "שריקת הסיום", אבל כל עוד זה לא קורה, שאר העניינים ממשיכים להתגלגל… הרב אמר שאמנם מצד אחד ממש בכל רגע ורגע יכול להתגלות משיח צדקנו, אבל מצד שני הוא הסביר שאמר שאנחנו נכנסים לתקופה קשה עד בוא המשיח, ושאנחנו צריך לחגור טוב את החגורות, כי אנחנו הולכים לנסוע מהר, ולפי מה שהוא מרגיש, הרבה דברים הולכים לקרות בקרוב.

 

מאמר זה משתדל לסכם את המצב כפי שהתגלגל עד כה, וכפי שנראה עפ"י מה שגלוי בעת כתיבת שורות אלה, שעומד לקרות כל עוד הדברים ימשיכו להתגלגל. יחד עם זאת צריכים לזכור, שבכל רגע ורגע המצב כולו יכול להשתנות, כאמור למעלה, כפי שגם הרב הצדיק ב"ת אמר לאחר האירוע שעבר שרון:

העולם, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית, הוא כה הפכפך, וכל דבר עשוי לקרות במשך יום אחד… הדברים שמקובלים ראו או הבינו, פשוט עשויים להשתנות.

 

ובספר תהילים שנכתב ברוח הקודש, נאמר על תקופתנו זו כך:

אותותינו לא ראינו,  אין עוד נביא, ולא איתנו יודע עד-מה.

(תהלים עד)

ולאחר שהקדמנו את הדברים הללו, נעבור לסקירה ולעיקרי התחזיות: המשך »

אנו עומדים כעת בערב ראש חודש אייר, חודש הידוע בישועות לעם ישראל בתקופה החדשה, חודש שעם ישראל זכה בו לעצמאות (וכפי שהובא בשם ה"חזון איש" היה זה יום של חיוך של ההשגחה העליונה לישראל, אלא שלקחו זאת לאפיקים הלא נכונים) וחודש שעם ישראל זכה בו לשחרור ירושלים עיר הקודש מידי הכובשים הערביים ששרפו את כל בתי הכנסת בעיר העתיקה במלחמת העצמאות, והכניסו לשבי את כל תושבי הרובע היהודי שבעיר, עד שגירשו אותם לאחר הסכמי שביתת הנשק.  שחרור זה בא כידוע במלחמת ששת הימים, שגם עליה נאמרו דברים מפי גדולים באותה העת, שהיתה עת רצון לביאת המשיח, ושאלמלא ייחוס הניצחון לצה"ל במקום לבורא עולם, היתה הגאולה מגיעה כבר אז בתחנת אחישנה. בחודש אייר גם מתקיימות הילולות של צדיקים רבים, הידועים שבהם הם כמובן התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס, ואין צורך לומר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר הקדוש.

כל האירועים הללו מצויינים דווקא בחודש אייר, חודש שכולו עומד בקדושת ספירת העומר (שכידוע ימי ספירת העומר הם ימים שקדושתם רבה, ורבותינו השוו את קדושתם לקדושת חול המועד, אלא שבגלל שמתו בהם אלפי תלמידיו של רבי עקיבא, אנו נוהגים בהם אבלות כיום), וחודש איר, כידוע, הוא ראשי תיבות "אני יקוק רופאך", על שם שעתיד הקב"ה לרפא את ישראל מגלותם, כפי שנאמר בשירת האזינו: "אני מחצתי (בגלות), ואני ארפא (בימות המשיח)" (דברים לב), וכפי שהבטיח הנביא:

כי כה אמר ה’: אנוש לשברך, נחלה מכתך. אין דן דינך למזור, רפאות תעלה אין לך. כל מאהביך שכחוך, אותך לא ידרשו, כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי על רב עוונך, עצמו חטאותיך (בעבר) …
(אך בעתיד:) לכן כל אוכליך - ייאכלו, וכל צריך - כולם בשבי ילכו, והיו שוסייך למשיסה, וכל בוזזייך אתן לבז. כי אעלה ארוכה לך, וממכותייך ארפאך, נאם ה’…

(ירמיה ל)

 והנה כמה עדכונים קצרים מהתקופה האחרונה:

• בפורום Ledavid.com (אנגלי) פירסם משתמש ששמע מחבר שלו, חסיד מחסידות שומר אמונים, שכ"ק האדמו"ר משומר אמונים שליט"א אמר לאחר פסח, שביאת המשיח קרובה ביותר, ושהוא מופתע שלא הספקנו לזכות כבר השנה לאכול מקרבן פסח. כזכור, האדמו"ר ניבא בעבר שבועיים לפני התקפת הטירור על מגדלי התאומים והפנטגון, ש"אמריקה תשלם ביוקר על אשר היא לא נותנת לישראל להגיב על מסע הרציחות נגדה. הקב"ה לא אוהב שמכים את בניו", ומהר מאוד דבריו התגשמו.

• האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל זיע"א עזב את עולמנו הגשמי בשבוע האחרון, לאחר מחלה. אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שצדיק בעל שיעור קומתו עומד בשמיים להליץ יושר על ישראל, ולהחיש את גאולתנו ברחמים. גם הרה"ג משה הלברשטאם זצוק"ל נפטר השבוע, ובוודאי גם הוא יעמוד להליץ על ישראל בשמיים. ברוך דיין האמת.

• כבוד הרה"ג המקובל דניאל זר שליט"א אמר שבוע לאחר ליקוי החמה, שרעידת האדמה שגבתה באיראן כמה עשרות נפשות אינה אלא בגדר "פתיחת היכל", ושלדעתו את המכה החזקה הם יקבלו מהאמריקאיים בקרוב בע"ה.

• לעומת זאת הדגיש בחודש שעבר כבוד הרב אליעזר רפאל ברוידא שליט"א, שאין לנו בכלל מה להיות מודאגים מהכור באירן, ושאם עם ישראל יעשה תשובה, אז גם התקפת מנע אמריקאית באירן לא תהיה הכרחית בכלל, והקב"ה בקלות יוכל להפוך את טהרן לצ’רנוביל מספר 2 (שאגב מלאו השבוע 20 שנה לאסון ההוא, ראו וידאו כאן), כפי שכבר הוזכר בעבר כאן. הרב דניאל זר שליט"א ממשיך מדי שבוע בשיעורו הלוויני להתפלל מול ההיכל על פיצוץ הכור האטומי באירן.

• הרה"ג ח.ה. שליט"א, שהוזכר כאן לגבי הגאולה בניסן, אמר השבוע, לפי מה שנאמר לי, שלמרות שאנחנו שומעים הרבה איומים על ישראל, זה מאיים כך, וזה מאיים כך, אין לנו ממה להיות מודאגים כי המשיח כבר בדרך. שוב הזכיר לי ידידי, שככלל הרב הזה אינו מדבר אודות מאורעות עתידיים, לא ברמז ולא בפירוש, וגם על ענייני המשיח.

• שמעתי גם ממקור אמין בשם כבוד הרב המקובל בן ציון מוצאפי שליט"א שהוא התייחס קצרות השבוע לעניין הגאולה הקרובה, וביקש שיהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש בשבועות, ולאחר מכן אמר שכידוע אנחנו נמצאים בשנת תשס"ו, והתייחס אליה כאל שנה גורלית, ואמר שכבר עברנו יותר מחצי הדרך בשנת תשס"ו, כך שהזמן שנשאר קצר, ואמר עוד אמירה סתומה, ש"שנת תשס"ו היא סוף החדשות".

• כבוד הרב המקובל מרדכי אליהו שליט"א דיבר השבוע גם בענייני הגאולה, ודיבר כהרגלו בעבר באופטימיות. אני מדגיש כאן שהרב אופטימי בכל שנה לגבי ביאת המשיח, ואין חדש באמירת הדברים הללו השנה, אך יחד עם זאת דיבר כבוד הרב השבוע על הסוגיה ההלכתית לגבי מה לעשות אם המשיח בע"ה יגיע לפני זמן פסח שני: האם נקריב קרבן פסח כבר אז, או לא. הרב גם דיבר לגבי ביאת אליהו הנביא, דברים דומים למה שאמר בשנה שעברה, ושוב הזכיר את השוואתו של אליהו הנביא לצדיק המחלק דולרים.

• כבוד הרב המקובל שמעון דהאן שליט"א (חוזה הצונאמי) אמר לפי הדיווח שקיבלתי מר’ יעקב נתן היקר, בשם "חובב חידות", שבשמו של אהוד אולמרט מרומזת ספירת הוד, שהיא ספירה קשה של דין, ושבתוך השם אולמרט מופיעה המילה "אטום" שזה מעיד על מה שיהיה, ושעכשיו אנחנו נמצאים בתקופה קשה של דינים. לעומתו, כבוד הרב המקובל דניאל זר שליט"א הודיע באחד השיעור האחרונים שהוא בטוח ב"מיליארד אחוזים" שלעולם לא ייפול אטום בארץ ישראל, ושכל הדיבורים על אטום בישראל הם דברים ללא יסוד, כך שסביר להניח שהרב דהאן שליט"א התכוון לאטום בעולם, אך לא בישראל, או שהתכוון לאיום.

• כמו כן כבוד הרב המקובל דניאל זר שליט"א אמר בשיעורו האחרון (אתמול) את הדברים הבאים:

 "היום אני אכנס עד הסוף. מה שלא אמרתי [בעבר] אני גם אגיד, [כי] הסוף כבר מגיע, המשיח קרוב, אין לשבת בשקט, צריכים לעורר את עם ישראל, צריכים לחזור בתשובה, מאוחר כבר!"

• כידוע, השבוע גם התחלה התקפת פיגועים במצריים, שגבתה מחיר לא פשוט, ועפ"י החדשות המגיעות מהאיזור ההוא, ייתכן שזו התחלה של חזית חדשה של הטרור האיסלאמי, ואם הדברים נכונים, הרי שייתכן בהחלט שהציטוט שהביא כבוד הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א בעניין ליקוי החמה מתחיל להתגשם, כי בתחילת הציטוט נאמר: "חילות מצריים ייהרגו". כזכור סוף הציטוט אומר "וייצא משיחנו".

יהי רצון שיהיה לנו חודש טוב, ושנזכה לראות בגאולתנו במהרה, אכי"ר.

והערה אישית: בשל מגבלות קשות, זמני מצומצם ביותר באינטרנט בתקופה האחרונה, ואין לי את היכולת לכתוב כבעבר, או אפילו לכלול קטעי וידאו (שיש לי למשל לחלק מהציטוטים שלמעלה). אני תקוה כי המגבלות הללו יוסרו בעזרת השם יתברך וישועתו בקרוב, ואוכל לשוב לפעילות מלאה, אך עד אז, עימכם הסליחה וההבנה על העדרויותיי הממושכות מהבלוג מדי פעם.

פירוש "אור החיים" הקדוש על התורה, נכתב כידוע מפי רבינו חיים בן עטר זצוק"ל זיע"א, שהיתה לו בחינת "רוח של משיח" (והדברים מפורשים לפעמים מעט אחרת). כידוע, לבעל שם טוב הקדוש היתה בחינת "נפש של משיח", והבעל שם טוב ידע שאם הוא יצליח להיפגש עם אור החיים, אז יבוא המשיח.

כשנאמר ל"אור החיים" הקדוש, שהבעש"ט רוצה לבוא לארץ הקודש כדי להיפגש איתו, הוא ביקש שישאלו את הבעש"ט האם בזמן שהוא עולה לעולמות העליונים הוא רואה אותו (את אור החיים) כולו, או האם יש חלקים ממנו שאינו מצליח לראות. לאחר מכן קיבל תשובה מהבעש"ט, שהבעש"ט רואה את כולו, פרט לעקבים של רגלי אור החיים.

המשך »

כבוד קדושת האדמו"ר מקאליב שליט"א, שצמצם את הופעותיו בלווין החרדי מאוד בשנים האחרונות, החליט באופן מפתיע למדיי להופיע בו בראש חודש ניסן (שחל בשבוע שעבר). דבריו של כ"ק האדמו"ר שליט"א, הוקדשו בעיקרם להתחזקות באמונה ולצורך לקרב כמה שיותר יהודים לקב"ה, אך בסיומם הוא ביצע דבר שלדבריו ביצע בעבר רק פעם אחת ב-23 השנים האחרונות, והוא פתיחת ארון הקודש באופן מיוחד בלילה, ואמירת תהילים וקריאת שמע מול ספרי התורה. את הסיבה למעשה החריג הזה, הטעים כ"ק האדמו"ר כך:

רבותיי, הזמן היום קשה, אנחנו צריכים ישועות. יש מאות מליונים שרוצים ח"ו לשפוך [את] דם ישראל ח"ו.

והדברים די מתאימים למה שהובא כאן אתמול מפי ראש ישיבת המקובלים, הרב בניהו שמואלי שליט"א, שאמר כזכור:

המשך »

ידיד שלי הפך לאחרונה לאחד השותפים לציפייה לגאולה, בעקבות כל הדברים שנאמרים לאחרונה בעניין זה. אמש הוא סיפר לי על דברים ששמע בשיעור תורה מפי הרב הגאון ח. ה., ראש כולל ומזכה רבים, שמופיע מדי פעם גם בלווין החרדי, ודבריו מושמעים מדי פעם בערוצי הקודש. בקרב קהילת הרב קיימים סיפורים רבים אודות ניסים שנעשו לאחר פניות אליו, אך הרב ברוב ענוונותו לעולם אינו לוקח "קרדיט" על אותם הניסים. הרב הזה, שהוא אמנם רב ספרדי, מקושר דווקא לגדולי התורה האשכנזיים (הליטאים), ולא לספרדים, בקשר הדוק וחזק, ובא ויוצא אצלם.

לתשומת ליבכם: ידידי הולך לשיעורו של הרב מזה שנים רבות, והוא מדגיש שהרב אינו נוהג לדבר אודות הגאולה או המשיח, וככלל אינו מדבר אודות מאורעות עתידיים, לא ברמז ולא בפירוש.

לאור הכתוב לעיל, הדברים שנאמרו ע"י הרב לאחרונה מקבלים משנה חשיבות. ועכשיו לעצם העניין:

המשך »

לאחרונה, באופן די מעניין, מתקבצים הרבה מאוד דיווחים די מעניינים וגם תחזיות כאלה ואחרות בעניין הגאולה והמשיח המתקרבים.

ר’ יעקב נתן הי"ו, שפתח לאחרונה בלוג בענייני הגאולה (אנגלית), שלח לי פרטים שקיבל בפורום שלו אודות אירועים טובים בקרוב בע"ה

• כ"ק האדמו"ר מביאלא: סיכוי למשהו חשוב בין רביעי לחמישי

המשך »

כבוד הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א, ראש מוסדות "פעולת צדיק", שמוגדר כאחד "מגדולי רבני תימן ומהמנהיגים המובילים בקרב יוצאי תימן", הופיע בשידור הלווין החרדי במוצאי "שבת החודש", לצורך העברת שיעור תורה קודם בואו של כבוד מרן הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א, ולצורך קריאה לציבור להצביע עבור ש"ס. במהלך השיעור התייחס כבוד הרב רצאבי לתקופה הקרובה, וכן לליקוי החמה העתיד להתרחש כידוע למחרת הבחירות.

הרב הזכיר בתחילה את דברי חז"ל במסכת סוכה אודות ליקויי מאורות, שם נאמר:

המשך »

בשיעור האחרון (מכ"א שבט, 19.2) של ראש ישיבת המקובלים "נהר שלום", כבוד הרב בניהו שמואלי שליט"א, הוא התייחס במספר מילים לגאולה הקרובה בב"א, ואמר במילים ברורות, שהגאולה ממש מאוד קרובה: "תדעו לכם", אמר הרב, "קרוב קרוב קרוב הגאולה", והוסיף: "זה לא צחוק! אין צחוק! הגאולה קרובה!!", והסביר שממש רואים את הדברים בעיניים בראיות ברורות. לאחר מכן דיבר הרב דברי התחזקות בתורה ובאמונה בימים אלה, ודיבר בגנות הגזל (נושא שדיבר אודותיו במשך חלק נכבד מן השיעור). כמו כן, מדבריו היה ניתן גם להבין, דברים דומים ממה שהובן מדברי הרב מרדכי אליהו שליט"א בעבר, וכן מדברי הרב חוזה הצונאמי בעבר, שתחיית המתים תהיה בסמוך לביאת המשיח.

מאוחר יותר המשך »

שומר אמונים ח"א דרוש האמונה:

כב. והנה, קודם ביאת משיח צדקנו, קודם שיתנער כנסת ישראל מעפרה, יתרבו חבלי לידה צער אחר צער. ומובא בסוף דניאל (יב, א): "ובעת ההוא יעמוד מיכאל השר הגדול, העומד על בני עמך, והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר" (אגב, אמש הרחיב כבוד הרב המקובל דניאל זר שליט"א בשיעורו הלוויני בעניין הספר הזה, במסגרת הנושא "מלחמת גוג ומגוג ותקופת המשיח", ואני מניח שעד שעת פרסום מאמר זה, השיעור יתאפשר לצפייה באתרו). ועוד שם: "יתבררו ויתלבנו וייצרפו רבים, והרשיעו רשעים, ולא יבינו כל רשעים, והמשכילים יבינו". וכתוב בילקוט (תהלים מה תשמח): "אמרו ישראל לפני הקב"ה: אימתיי יבוא הגואל? אמר להם: לכשירדו לירידה התחתונה, אותה שעה אני גואל אתכם, שנאמר (הושע ב): ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו" עיין שם.

ומובא במדרש (שמות רבה כה, ה) וזה לשונו:

• "מקים מעפר דל" (שמואל א, ב) אלו ישראל שהיו משוקעין בטיט ובלבנים במצרים, והוציאן הקב"ה בקומה זקופה, שנאמר: "ואולך אתכם קוממיות" (ויקרא כו), הוי מקים מעפר דל. סיקוסים (כלומר מידה) נתן לו הקב"ה ליעקב, ואמר לו "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית כח): כשיגיעו בניך עד עפר הארץ, אותה שעה: "ופרצת ימה וקדמה", הוי מקים מעפר דל. וריממן הקב"ה על הכל, שנאמר: "ונתנך ה’ אלוקיך עליון" וגו’.

ויש לזה מדרשים הרבה אשר לא יספיקו הרבה ניירות לפורטם. ורבותינו זכרונם לברכה הודיעו לנו כל זאת, [כדי ש]כשיגיעו ימים האיומים הללו לא נרעש ולא נפחד ח"ו, כי כבר ניבאו על זה כל הצדיקים וקדושים הקודמים, וראו הצרות הגדולות והנוראות שיעברו על ישראל הקדושים קודם התגלות האור הגדול והנוראה, כי לעת ערב יהיה אור (זכריה יד), כמובא בזוהר חדש בראשית ח (מדרשה הנעלם ד"ה רבי אלעזר פתח), וזה תרגומו:

• בעוד שהיו מהלכים, ראו שהחשיך השחר, ואח"כ האיר האור. אמר רבי חזקיה לרבי יוסי: בוא ואראה לך שכך היא גאולתן של ישראל, בזמן שיאיר להם שמש הגאולה, תבוא להם צרה אחר צרה, וחשיכה אחר חשיכה, בעוד שיהיו בה - יאיר עליהם אור הקב"ה, שנאמר: "כשחר נכון מוצאו" (הושע ו), וכתוב: "וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (מלאכי ג). ובזמן ההוא מלחמות יתעוררו בעולם, גוי בגוי, ועיר בעיר, וצרות רבות יתחדשו על שונאיהם של ישראל (כלומר ישראל), עד שישחירו פניהם כשולי קדירה. ואחר-כך יגלה עליהן גאולתן, מתוך שאגת לחצם ודוחקם, וזהו שאמר דוד המלך ע"ה "למנצח על איילת השחר" (תהלים כב). איילת השחר?! איילת הבוקר היה צריך לומר, אלא על איילת וחוזק שחרות ישראל, כמו שכתוב "כגבר אין אייל (כלומר כוח)" (תהלים פה). באותה שעה יזעקו בני ישראל, ויאמרו: "א-לי א-לי, למה עזבתני" (תהלים כב) מתוך לחצם. מה כתוב אח"כ: "פתחת שקי - ותאזרני שמחה"!

הרי קודם התגלות האור הקדוש והנורא הזה, יהא חושך כפול ומכופל, וזה יהיה ההכרח הבירור והצירוף אשר מצטרפים בה זרעא קדישא דישראל, כמובא בספר הקודש אלימה עין כל תמר, וזה לשוונו שם:

• בסוף גלותנו, זה קרוב לזמן גאולתנו, יתחזקו הצרות לישראל תכלית החוזק, וייצר להם, ויאמרו להרים כסונו, ולגבעות ניפלו עלינו, מפני הצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פינה. ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים. וכל מי שימצא עצמו לו לשלל, גיבור נוצח ייקרא. והטעם: שהשכינה תדין את ביתה, ויביאם על מסורת הברית, כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המובטח לנו ע"י נביאיו. והטובה ההוא, שיעורו לא יכילהו שכל ורעיון, שלא תיזכרו גאולת מצרים והניסים לפני (לעומת) גאולת ישראל וניסים ונפלאות, כאומרו: "ולא יאמרו עוד חי ה’ אשר העלה" וכו’ (ירמיה טז). ויהיו הניסים וגילוי השכינה לישראל בפלא, ויאמרו כולם, אשר יזכו אליה: "הנה אלוקינו זה קיוינו לו" (ישעיה כה) ממש מורה באצבע על גילוי שכינה. ולזה מי ומי הזוכים לזה. לכך, באותם הימים ירבו הצרות לצרף את ישראל כפי הדין, וכל אחד ואחד כפי חובו יצטער, וכל מי שיקשה עורפו ולא ישוב - יאבד, ומי שייתן צווארו בעול התשובה, וקבלת הצרות בסבר פנים יפות, וייתן שכמו לסבול - יצטרף ויזכה. והעניין הוא, שהגיע עת הקליפות ליבטל מן העולם, וכל עוד שיש בישראל רשעים אחוזים בהם, היאך אפשר שיתבטלו החיצונים ורשעים ברשעתם?! והקב"ה בעל הדין והמשפט ביושר ובאמונה ואין עוול, ולכך יצטרפו צירוף אחר צירוף, עד שיהיו כסף נקי וטהור. והנהגה זאת יהיה בתכלית קושי הדין, והקליפה גובה כל חלק חובם מכל מקום. ובימים ההם, ועת ההיא, יתכתתו גוי בגוי, חרב איש ברעהו, וישראל יהיו ביניהם בצער גדול. וכל אחד ואחד ירצה לבזוז את הרחלה הזאת, ולאכול את בשרה. והקב"ה ירחם על ישראל בזכות שלושת האבות הקדושים, ויצטרפו ויתלבנו מתוך הצרות, ומתוך הדין הזה יפיל הקב"ה זרע עמלק, ויכלהו מן העולם, וימחהו מתחת השמיים.

 

הרמב"ם, ב"יד החזקה", בהלכות מלכים פרק י"א, מדבר אודות מלך המשיח העתיד להתגלות בב"א. בדברי הפתיחה לאותו הפרק הוא כותב:

(א) המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות דוד ליושנה, לממשלה הראשונה, ובונה המקדש, ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קורבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מצוותה האמורה בתורה.

המשך »

הגמרא במסכת סנהדרין מתארת את מצב הייאוש שישרור טרם הגעת גואל צדק. לאחר עמונה רואים את זה בחלקים רבים מהעם. בקריאה מחודשת של הגמרא, ניתן לראות כיצד רבותינו תיארו בדיוק את המצב שבו שרוי עם ישראל ברגעים אלה, כמעט בפרוטרוט, והבטיחו לנו שדווקא אז - יבוא משיח בן דוד!

קשה בימים האחרונים למי שמצוי בקרב עמו, שלא להתרשם מכמות הייאוש הטוטאלית שנחתה לאחרונה, לאחר מה שקרה בעמונה, על חלקים נרחבים מהמחנה האמוני בעם ישראל. אותם יהודים שמכח אמונתם החזקה הלכו והתיישבו כדי לקיים מצווה קדושה, ולמען בטחון עם ישראל, שבבת אחת הגיעו להתפכחות קשה מאשלייה שבה היו שבויים במשך תקופה ארוכה מאוד. מה שקרה בעמונה, הבהיר באופן חד משמעי היכן עומדים הדברים, מבחינת מדינת ישראל לעומת עם ישראל.

על כל פנים, המשך »

לפני כמה חודשים הובאו כאן המקורות המדברים על "מלחמת הכוכבים" שעתידה להיות בד בבד עם התגלות משיח צדקנו בב"א. המקורות השונים, מהתנ"ך ועד ימינו, מדברים על מראות שמימיים שאמורים לחזות בהם כל בני האנוש בתקופת התגלותו של המשיח.

כיוון שבעוד מספר ימים נחוג את ראש השנה לאילנות (ט"ו בשבט), ניסיתי למצוא מספר דברים מתאימים לכתוב כאן בהקשר זה. ממש "במקרה" (כזכור, אני לא מאמין במקרים) מצאתי הודעה של ר’ יעקב נתן מלפני כמה חודשים, שמצטטת דברים של כבוד הרב יצחק גינזבורג שליט"א, אודות אירועים ונבואות הקשורים לחודש שבט. החלטתי שכדאי יהיה להביא את הדברים גם כאן:

המשך »

להלן שני סיפורים קדושים, שסיפר רבנו הקדוש, צדיק יסוד עולם, נחל נובע מקור חכמה, רבינו נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. ידוע, שסיפוריו של רבינו הקדוש מלאים ברמזים קדושים ונפלאים, למרות שעצם קריאת בלבד משרה על האדם קדושה עילאית. ומובא, כי למעשה הסיפורים שסיפר (המקובצים ביחד בספר "סיפורי מעשיות") הם למעשה הדרך הקדומה להעברת סודות נפלאים, בטרם התגלות הזוהר הקדוש, ורבינו הקדוש השתמש בהם בדרך נפלאה ונהדרת, לצורך עטיפת עניינים קדושים ונוראים. והנה אעתיק מה שכתוב בהקדמת הספר:

להתודע ולהתגלות, שכל מילה ומילה הכתובה בספר הקדוש הזה - היא קודש קודשים, צרופה וזקוקה על טהרת הקודש, כולה סודות התורה. בל יעלה אדם בדעתו שהמעשיות הם פשוטים חס ושלום, מכיוון שאת המעשיות הקדושים האלו סיפר הצדיק הקדוש והנורא, נחל נובע מקור חכמה, רבינו נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו אמן, וכוונתו היתה ללמד אותנו כיצד לעבוד את השם יתברך, ולוואי והיינו זוכים להבין מעט טיפה מן הים מהסודות הנוראות, ומהמוסר-השכל הנפלא שבסיפורי מעשיות אלו, כי אז היינו יהודי כשרים כראוי, והשם יתברך ישלח לנו את משיח צדקנו לגאלנו במהרה בימינו, אמן.

ועוד תוספת יש שם מדברי רבנו הקדוש:

היום אמרתי שלושה דברים, שלא כדברי העולם:

א) העולם אומרים: שסיפורי מעשיות מסוגלים לשינה.

     ואני אמרתי: שסיפורי מעשיות מסוגלים לעורר מהשינה.

ב) העולם אומרים: שמסיפורי מעשיות לא באים להריון.

   ואני אמרתי: שמסיפורי מעשיות נפקדות עקרות, ובאות להריון.

ג) העולם אומרים: שצדיק האמת המופלג במעלה אינו צריך
    הרבה מעות, כי למה לו מעות?

    ואני אמרתי: שצדיק האמת צריך כל הון דעלמא.

(חיי מוהר"ן כה)

ולהלן שני הסיפורים. סיפור ראשון:

המשך »

במאמר זה: האלימות הקשה בעמונה * מדוע היה הבדל כ"כ גדול בין הפינוי של גוש קטיף לפינוי עמונה * האם הרב כדורי זיע"א היה משיח בן יוסף?

את המראות הקשים מעמונה קשה לשכוח. המכות האכזריות שקיבלו יהודים "פורעי חוק" (יעני) שלא התנגדו למעצרם יהיו חקוקים בזכרוננו עוד זמן רב. המשך »