שומר אמונים ח"א דרוש האמונה:

כב. והנה, קודם ביאת משיח צדקנו, קודם שיתנער כנסת ישראל מעפרה, יתרבו חבלי לידה צער אחר צער. ומובא בסוף דניאל (יב, א): "ובעת ההוא יעמוד מיכאל השר הגדול, העומד על בני עמך, והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר" (אגב, אמש הרחיב כבוד הרב המקובל דניאל זר שליט"א בשיעורו הלוויני בעניין הספר הזה, במסגרת הנושא "מלחמת גוג ומגוג ותקופת המשיח", ואני מניח שעד שעת פרסום מאמר זה, השיעור יתאפשר לצפייה באתרו). ועוד שם: "יתבררו ויתלבנו וייצרפו רבים, והרשיעו רשעים, ולא יבינו כל רשעים, והמשכילים יבינו". וכתוב בילקוט (תהלים מה תשמח): "אמרו ישראל לפני הקב"ה: אימתיי יבוא הגואל? אמר להם: לכשירדו לירידה התחתונה, אותה שעה אני גואל אתכם, שנאמר (הושע ב): ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו" עיין שם.

ומובא במדרש (שמות רבה כה, ה) וזה לשונו:

• "מקים מעפר דל" (שמואל א, ב) אלו ישראל שהיו משוקעין בטיט ובלבנים במצרים, והוציאן הקב"ה בקומה זקופה, שנאמר: "ואולך אתכם קוממיות" (ויקרא כו), הוי מקים מעפר דל. סיקוסים (כלומר מידה) נתן לו הקב"ה ליעקב, ואמר לו "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית כח): כשיגיעו בניך עד עפר הארץ, אותה שעה: "ופרצת ימה וקדמה", הוי מקים מעפר דל. וריממן הקב"ה על הכל, שנאמר: "ונתנך ה’ אלוקיך עליון" וגו’.

ויש לזה מדרשים הרבה אשר לא יספיקו הרבה ניירות לפורטם. ורבותינו זכרונם לברכה הודיעו לנו כל זאת, [כדי ש]כשיגיעו ימים האיומים הללו לא נרעש ולא נפחד ח"ו, כי כבר ניבאו על זה כל הצדיקים וקדושים הקודמים, וראו הצרות הגדולות והנוראות שיעברו על ישראל הקדושים קודם התגלות האור הגדול והנוראה, כי לעת ערב יהיה אור (זכריה יד), כמובא בזוהר חדש בראשית ח (מדרשה הנעלם ד"ה רבי אלעזר פתח), וזה תרגומו:

• בעוד שהיו מהלכים, ראו שהחשיך השחר, ואח"כ האיר האור. אמר רבי חזקיה לרבי יוסי: בוא ואראה לך שכך היא גאולתן של ישראל, בזמן שיאיר להם שמש הגאולה, תבוא להם צרה אחר צרה, וחשיכה אחר חשיכה, בעוד שיהיו בה - יאיר עליהם אור הקב"ה, שנאמר: "כשחר נכון מוצאו" (הושע ו), וכתוב: "וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (מלאכי ג). ובזמן ההוא מלחמות יתעוררו בעולם, גוי בגוי, ועיר בעיר, וצרות רבות יתחדשו על שונאיהם של ישראל (כלומר ישראל), עד שישחירו פניהם כשולי קדירה. ואחר-כך יגלה עליהן גאולתן, מתוך שאגת לחצם ודוחקם, וזהו שאמר דוד המלך ע"ה "למנצח על איילת השחר" (תהלים כב). איילת השחר?! איילת הבוקר היה צריך לומר, אלא על איילת וחוזק שחרות ישראל, כמו שכתוב "כגבר אין אייל (כלומר כוח)" (תהלים פה). באותה שעה יזעקו בני ישראל, ויאמרו: "א-לי א-לי, למה עזבתני" (תהלים כב) מתוך לחצם. מה כתוב אח"כ: "פתחת שקי - ותאזרני שמחה"!

הרי קודם התגלות האור הקדוש והנורא הזה, יהא חושך כפול ומכופל, וזה יהיה ההכרח הבירור והצירוף אשר מצטרפים בה זרעא קדישא דישראל, כמובא בספר הקודש אלימה עין כל תמר, וזה לשוונו שם:

• בסוף גלותנו, זה קרוב לזמן גאולתנו, יתחזקו הצרות לישראל תכלית החוזק, וייצר להם, ויאמרו להרים כסונו, ולגבעות ניפלו עלינו, מפני הצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פינה. ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים. וכל מי שימצא עצמו לו לשלל, גיבור נוצח ייקרא. והטעם: שהשכינה תדין את ביתה, ויביאם על מסורת הברית, כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המובטח לנו ע"י נביאיו. והטובה ההוא, שיעורו לא יכילהו שכל ורעיון, שלא תיזכרו גאולת מצרים והניסים לפני (לעומת) גאולת ישראל וניסים ונפלאות, כאומרו: "ולא יאמרו עוד חי ה’ אשר העלה" וכו’ (ירמיה טז). ויהיו הניסים וגילוי השכינה לישראל בפלא, ויאמרו כולם, אשר יזכו אליה: "הנה אלוקינו זה קיוינו לו" (ישעיה כה) ממש מורה באצבע על גילוי שכינה. ולזה מי ומי הזוכים לזה. לכך, באותם הימים ירבו הצרות לצרף את ישראל כפי הדין, וכל אחד ואחד כפי חובו יצטער, וכל מי שיקשה עורפו ולא ישוב - יאבד, ומי שייתן צווארו בעול התשובה, וקבלת הצרות בסבר פנים יפות, וייתן שכמו לסבול - יצטרף ויזכה. והעניין הוא, שהגיע עת הקליפות ליבטל מן העולם, וכל עוד שיש בישראל רשעים אחוזים בהם, היאך אפשר שיתבטלו החיצונים ורשעים ברשעתם?! והקב"ה בעל הדין והמשפט ביושר ובאמונה ואין עוול, ולכך יצטרפו צירוף אחר צירוף, עד שיהיו כסף נקי וטהור. והנהגה זאת יהיה בתכלית קושי הדין, והקליפה גובה כל חלק חובם מכל מקום. ובימים ההם, ועת ההיא, יתכתתו גוי בגוי, חרב איש ברעהו, וישראל יהיו ביניהם בצער גדול. וכל אחד ואחד ירצה לבזוז את הרחלה הזאת, ולאכול את בשרה. והקב"ה ירחם על ישראל בזכות שלושת האבות הקדושים, ויצטרפו ויתלבנו מתוך הצרות, ומתוך הדין הזה יפיל הקב"ה זרע עמלק, ויכלהו מן העולם, וימחהו מתחת השמיים.