WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near 'SET timestamp = '1397981665', ip = '54.197.189.165', location = 'בלוג אחר' at line 1]
UPDATE SET timestamp = '1397981665', ip = '54.197.189.165', location = 'בלוג אחרית הימים - haShem1.net » Blog Archive » ספר הזוהר: סגולה נגד חבלי משיח', url = '/?p=256' WHERE ip='54.197.189.165'

WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near 'VALUES ('1397981665', 'Guest', '54.197.189.165', 'בלוג אחרית הימים' at line 1]
INSERT INTO VALUES ('1397981665', 'Guest', '54.197.189.165', 'בלוג אחרית הימים - haShem1.net » Blog Archive » ספר הזוהר: סגולה נגד חבלי משיח', '/?p=256')

WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near 'WHERE timestamp < 1397978065' at line 1]
DELETE FROM WHERE timestamp < 1397978065

WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near '' at line 1]
SELECT COUNT(*) FROM

 
בס''ד י"ח בטבת תשס"ו (18.1.06)
» ספר הזוהר: סגולה נגד חבלי משיח

ידוע מה שנכתב בזוהר הקדוש, שבאמצעות ספר הזוהר אפשר לזכות לצאת לגאולה ברחמים, דהיינו ללא ייסורי חבלי משיח. הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו הקדוש) מסביר בספרו אדיר במרום מה עומד מאחורי הדברים הללו של הזוהר. השורה התחתונה: כדאי מאוד דווקא עכשיו לדבוק בקריאת ספר הזוהר הקדוש (כידוע, אמרו המקובלים שספר הזוהר פועל גם אם לא מבינים את המילים שקוראים).

להלן חלק מהדברים שמביא הרמח"ל:


"תניא אמר ר’ שמעון לחבריא עד אימת נתיב בקיימא דחד סמכא"

מן התיקונים הגדולים שנתקנו בעולם היה ספר הזוהר, כאשר נאמר שבחיו בכמה מקומות ממנו עצמו, כי הוא לגאולה הוכן, ולהצמיח קרן ישועה לבית ישראל. ויתבאר בו דבר זה בכמה מקומות ברעיא מהימנא, ובתיקונים כמה וכמה פעמים. וגם פה בפרשת נשא (קכ"ד ב): "ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמי" (ובגלל שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים שהוא ספר הזוהר הזה, ייצאו בזכותו מהגלות ברחמים).

והענין הזה תלוי הוא בעיקרים גדולים מעיקרי החכמה, ומושרש בעומקי ההנהגה, אשר הכין ופעל האדון היחיד על עמו ועל נחלתו, לנחותם הדרך אשר יגיעו בו אל רב טוב המכוון בראשית המחשבה. וצריך שתדע כמה חסרו ישראל בגלותם, ומה תיקונים צריכים הם להם להחזירם לקדמותם. ובחשוב המשורר (דוד המלך ע"ה) על הענין הזה, והבין החסרונות הגדולים האלה, היה מתאונן ואומר: "אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא" וכו’ (תהלים עד, ט). כי באמת חכמה רבה ויקירא אבדה מישראל, וחז"ל אמרו "מיום שחרב בית המקדש, שרו חכמיא למהוי כספריא" כו’ (סוטה מ"ט א). והיה המשורר מתפלל על זאת ואומר: "עד מתי אלהים יחרף צר" כו’ (שם עד, י). ובפסוקים אלה נכללים סודות גדולים מאד בענין הזה, שמע והבן:

… … …

ונמצא שבריחת רבי שמעון בר יוחאי עשתה ענין התיבה, שבסודה נעשה הזוהר, אשר בו נכללו כל הששים ריבוא נשמתין, כמוזכר בתיקונים. ואז נחשב זה לבריחה כללית לכל ישראל, עד שבסוף הימים לא יצטרך אלא יציאה. וזהו שנאמר (ישעיה נב, יב): "כי לא בחפזון תצאו, ובמנוסה לא תלכון, כי הולך לפניכם ה’ ומאסיפכם אלוקי ישראל"…

והאמת, כי ספר הזוהר נשאר אחריו לברכה, שכל מי שיתדבק בו נקרא שבורח מן הסטרא אחרא, עד שלא יצטרך לו אלא יציאה. ואודיעך מה תועלת נמצא בזה. והאמת כי תועלת גדול הוא, כי הוא הצלה מחבלי משיח.

והענין: כי חבלי משיח לא היו צריכים, אלא כמו חיבוט הקבר הצריך להפריד מן האדם הזוהמא שנדבק בו, כן היו צריכים החבלים (חבלי משיח) כדי להפריד מישראל [את] זוהמת הגלות, כדי שיוכלו לברוח כנ"ל, ואחר כך יחזרו לצאת. וזה סוד [מאמר חז"ל] "הקב"ה מעמיד עליהם מלך שגזירותיו קשות כהמן ומחזירם למוטב" (סנהדרין צז ב), כי זהו כלל גדול: בעוד שהאדם תוך תגבורת הסטרא אחרא אינו יכול לתקן התיקון הצריך. וצריך שהסטרא אחרא תישאר כפותה וקשורה תחת ישראל כנ"ל, ולכן צריך להם שתי הפעולות:

1. לצאת מן הקליפות ההם בדרך בריחה, כי בדרך יציאה אי אפשר בראשונה.
2. ואחר כך שיצאו ממש מן הקליפות ביד רמה, שהקליפות תשארנה כפותות תחתם.

אך כיון שנדבק הרבה בהם הזוהמא, לא היה אפשר להם לברוח אלא על ידי החבלים (חבלי משיח), שאז היו חוזרים בתשובה שהיא "אימא" עיר מקלט, וזאת היא הבריחה.

ואודיעך בזה סוד גדול מה שאמר הכתוב: "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וכו’ ושבת עד ה’ אלהיך" וכו’ (דברים ד, ל):

דע, כי התגברות הסטרא אחרא לגזור ח"ו גזירות על ישראל, נמשך לפי עלייתה להתאחז ולינק במדרגות, כי כפי עלותה כך מתגברת. והנה היא עולה ומתגברת בספירות זו"ן, ואז נדחקים ישראל דוחק אחר דוחק. עד שהיא מגעת ל"אימא", והיא חושבת להתדבק שם גם כן, בסוד, "אימא דינין מתערין מינה" (זוהר ח"ג סה א), אך באמת אינה יכולה, כי אימא היא חירות. ואז אדרבה, ישראל מתדבקין בה ובורחין בסוד התשובה.

ולכן היה צריך המלך שגזירותיו קשות, שהולך ומתגבר מספירה לספירה עד שמגיע לאימא ושם נשבר כוחו, כי אדרבה מתעוררת התשובה לישראל. והוא סוד "לפני שבר - גאון" (משלי טז, יח), ועל כן גם בריחת משה ורשב"י היו על ידי הגזירה. וכיון שבבריחה זאת נעשה ספר הזוהר, הנה כבר ענין התיבה קיים ועומד לכל מי שיזדמן אליו, דהיינו: הנדבק בספר הזוהר כבר מגיע ל"אימא" ויצא מן הסטרא אחרא, ואין צריך לו חבלי משיח, כמוזכר ברעיא מהימנא פרשת נשוא, בענין שהבאתי למעלה בתחלה.

והנה, עם כל זה, לא נתגלה הזוהר אלא בזמן הרבה אחרי העשותו, כי הלא הפעולה הזאת אינה צריכה להימצא אלא בזמנה, פירוש: שיברחו ישראל בסוד הזוהר הזה, כי פעולתו אינו אלא בסוף יומיא בדרא דמלכא משיחא (בסוף הימים, בדורו של מלך המשיח).

והנה, בימינו אנו, זכינו שספר הזוהר נגיש לכל אדם בכל קצוות תבל, בלחיצת כפתור בלבד, וללא כל תשלום, ונראה שזו כוונת הדברים שפעולת ספר הזוהר (שאמנם נתגלה בתקופה מאוחרת יחסית לתקופת רשב"י) צריכה להימצא לכלל ישראל בסוף הימים, בדורו של מלך המשיח, כלומר בדורנו אנו, ולכן נראה שהנגישות הגדולה של ספר הזוהר בימינו אינה מקרית כלל ועיקר.

וכבר קראו כל גדולי הדור את הציבור לקריאה בספר הזוהר בתקופה זו. ושמעתי בשם גדולים, שנכון שאדם יקציב לעצמו אפילו קריאה של דבר מועט בספר הזוהר מדי יום, ובכך יוכל בע"ה לדבוק בספר הזוהר. והאמת, שמעבר לדברים האמורים למעלה בעניין כוחו של ספר הזוהר לבטל את חבלי משיח עבור האדם הדבק בו, הרי ידוע שספר הזוהר ממרק את נשמת האדם מכל דבר רע, והקריאה בו היא סגולה לכל הישועות וההצלחות.

 



לקריאה/הורדה של כל ספר הזוהר בחינם, לחצו כאן (אתר היכלא דרשב"י)

 

ולנוחיותכם, מובא לפניכם תיקון מ"ח מתיקוני זוהר, הידוע בשם "בראשית תמן" שאמרו גדולי המקובלים שנכון לקראו בכל יום ויום, בפרט בתקופת ימי השובבי"ם שהתחילה השבוע. ורבו סגולותיו (ר’ בסידור עבודת השם):

תקונא תמניא וארבעין

"ויהי נועם א-דוני א-לוהינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו"

בראשית תמן תר"י תמן שבת, כגוונא דא בראשי"ת בר"א שת"י, ואינון תרי שבתות עלייהו אתמר "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" וגומר.

תרין זימנין אידכר הכא שבת, לקבל שכינתא עלאה ותתאה. "לדורותם" - מאי לדורותם? אלא זכאה איהו מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי ליבא, ואתפני מתמן יצר הרע דאיהו חילול שבת. ברית עולם, דא צדיק דשריין תרוייהו עליה, חד לאמלאה ליה, וחד לאתמלייא מניה. בני ישראל אינון תרין כליין, נצח והוד בנוי דישראל סבא, עמודא דאמצעיתא. תלת שביעי שביעי שביעי, אלין תלת אבהן עונג שבת.

"ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן": ונהר - אית נהר ואית נהר. אית נהר דאתקרי נהר פלגיו, ואית נהר דאתקרי נחל קדומים. עדן עלאה עליה אתמר "עין לא ראתה אלוקים זולתך". האי נהר איהו ו’ דנפיק מעדן עילאה דאיהו א’, ואעבר בין אבא ואימא, ואזיל חמש מאות שנה, ומטי עד צדיק שביעי, ומתמן אשקי לגינתא, דאיהי שכינתא תתאה. זכאה איהו מאן דנטיר דירה לשבת, דאיהו ליבא, דלא אתקריב תמן עציבו דטחול וכעס דמרה, דאיהו נורא דגיהנם, דעלה אתמר "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", והכי הוא ודאי דכל מאן דכעיס כאילו אוקיד נורא דגיהנם.

ארבעים מלאכות חסר חד, אינון לקבל ארבעים מלקיות חסר חד בשבת, ואינון עשרה דלקה אדם, ועשרה לחוה, ועשרה לנחש, ותשעה לארעא, ובגין דא אמרו מארי מתניתין: "אין לוקין בשבת", דאילין מלאכות אינון חשובין לישראל לקבל מלקיות.

"יציאות השבת שתים" אינון עקירה והנחה, דעביד לון בבת אחת. מאן דאעקר חפץ מאתריה, ואנח ליה לבר מאתריה ומרשותיה, כאילו אעקר אילנא דחיי, דאיהו אות ברית, ואנח ליה ברשו נוכראה. מאן דעביד דא גרים דאעקר נשמתיה מרשות דילה, ואנח לה ברשו אחרא, דאיהי מרה וטחול, ודא גרם לישראל דאתעקרו מארעא דישראל, ואתגליאו בארעא נוכראה דאיהי רשות הרבים. והכי איהו מאן דאעיל אות ברית קדש דיליה ברשו נוכראה.

שבתאי איהו טחול, חמה איתתא בישא מרה. שבתאי, עליה אתמר: "והבור ריק אין בו מים", מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו, ואיהו רעב וצמאון וקינה והספד וחשוכא וקיבלא, ואיהו גלותא לישראל, וצריכין ישראל למעבד לה שינוי בכולא, והא אוקמוה, ואיהו דיבור דחול דאיהו אסור בשבת. וכד לא אשכחת אתר לשרייא תמן, איהי בורחת כגוונא דשפחה דאברהם דאתמר בה: "מפני שרי גברתי אנוכי בורחת".

טחול עליה אתמר "של נעליך מעל רגלך", נעל מטונף דטיפה סרוחה, "כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא", דא שבת, ועליה אמרת שכינתא: "פשטתי את כתונתי איככה אלבשנה, רחצתי את רגלי איככה אטנפם", ובגין דא צריך בר נש בשבת לשנויי בלבושין בשרגא ובמאכלין, וצריך למהוי מוסיף מחול על הקודש.

וכל המוסיף, מוסיפין ליה נפש יתירה בשבת. וכל הגורע גורעין ליה ההיא נפש יתירה חס ושלום.

ברוך ה’ לעולם אמן ואמן.


מילותמפתח: מףזוהר

מסווג תחת: מקורות » כללי קישור-קבוע

מאמרים שאולי קשורים:

  • גוברת המתיחות נגד סוריה
  • ארה"ב: בהלה לחיסונים נגד שפעת
  • חשש שאוסטרלי נדבק בשפעת העופות
  • סגולה בטוחה להגנה בצפון
  • בוש: פעולה צבאית נגד סוריה ואירן
  • הרב אליישיב: ייתכן שאלה חבלי משיח
  • הזוהר על אותות בשמיים לגאולה
  • ר"י המקובלים: 'אוטוטו באה הגאולה'
  • הזוהר על השלטון והמצב באחרית הימים
  • ספר זרובבל: מאורעות אחרית הימים
  • הכותרות האחרונות:


    השם1.נט: והיה השם למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה השם אחד - ושמו אחד!