המאבק על ארץ ישראל ועל הגאולה השלימה של עם ישראל, אינו אליפות העולם או הסופרבול. זהו קרב שלא נגמר להצלת נשמות יהודיות. אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו כדי להחזיק מעמד עד שיבוא המשיח, ובע"ה הוא ינהיג וימשיך את המאבק עד לסופו המוצלח.
כשהופצה הידיעה בין פעילים יהודיים ומפעילי בלוגים, שהתקשורת (כפי שפורסם בג’רוזלם פוסט) נותנת להם את הקרדיט לגבי הצלת קבר דוד המלך, פקקים של בקבוקי שמפניה של גולשים יהודים מסביב לעולם התחילו לעוף. אנשים שלחו לי הודעות ברכה, בנוסחים כאלה: "יישר כח, חברינו הפעילים ומפעילי הבלוגים", "ניצחנו", "ירושלים ניצלה! גם קבר דוד!".
מצטער להרוס את המסיבה, חבר’ה, אבל ממש מאוד מוקדם בשביל לחגוג. ראשית, אני לא מאמין למה שמר גרנות, או הבוס שלו, אומרים, אפילו אם זה בכתב. שנית, אם הם לא מוכרים את ירושלים עכשיו, זה לא אומר שהם לא ינסו לעשות את זה מאוחר יותר. שלישית, הקרב האמיתי על ירושלים לא יתחיל עד אחרי הבחירות הקרובות. רביעית, הקרב על ארץ ישראל יוכרע ע"י התורה, לא באינטרנט ולא במשרדי פוליטיקאים.
כמו שאומרים, "עוד לא ראיתם כלום". גוש קטיף הוא פודינג שוקולד לעומת מבחני האמונה שמצפים לנו. עלינו להתכונן.
אני קורא לכולם להתרכז בתשובה, בחיזוק האמונה, בלימוד התורה ובשמירת מצוות. כח צבאי ופעילות פוליטית אינם חלופות לתורה ולתשובה. אנחנו חייבים להיות חזקים יותר מהצד האחר, מפני שהקרב על ארץ ישראל בכלל, ועל ירושלים בפרט, היה ויהיה קרב רוחני, בין כוחות הקדושה והסטרא אחרא.
אגב דברים אלה, ניתן להיזכר בדברים דומים לגבי ההשוואה בין גוש קטיף לבין ירושליים, שנאמרו ע"י הרב חוזה הצונאמי (הובא במאמר זה, בעדכון שבסעיף 7), שם נאמר, בין השאר:
הרב אמר שהמצב בירושלים יהיה "פי 5000" יותר גרוע ממה שקרה בגוש קטיף, והאנשים שיישארו שם למרות כל הצרות יקראו קדושים, כמו שכתוב בישעיהו ד, ג: "והיה הנשאר בציון, והנותר בירושלים, קדוש ייאמר לו".
הוא אמר שזהו המבחן הגדול באמונה. בלי קשר אם הם נמצאים בירושלים או לא, רבים ייכשלו במבחן. הוא הדגיש שכולנו צריכים להתחזק באמונה יותר ויותר.
